אחרי כמה חודשים שהספר היה מונח על שולחני ניצלתי נסיעת עבודה כדי סוף סוף לקרוא אותו, אסכם פה כמה נקודות לגבי הספר הזה:
בתור אוהד ארסנל, מתחבר מאוד להשראה לספר הזה: ״קדחת המגרש״ של ניק הורנבי, קיים גם בתרגום לעברית, ממליץ לקרוא גם אותו, אולי אפילו כהקדמה לספר של בן (אבל אפשר להנות מכל אחד משני הספרים האלה בפני עצמו כמובן).
קרוב ל44 שנים שמעתי את אבא שלי טוען שהשיר ״אמרו לו״ של אריק איינשטיין נכתב עליו.
מהיום, אני אטען בפני מקרי, שאמנם בן לא יודע את זה, אבל הוא כתב את הספר הזה עלי.
אמנם בן מבוגר ממני בשנתיים , אבל ההבדלים המהותיים בינינו בסיפור האהדה להפועל תל אביב הוא שאותי בגיל צעיר אבא לקח לכדורגל (אני זה שבהמשך השנים הסטתי אותו יותר לכיוון הכדורסל) ושאני גדלתי בעמק חפר ולא בלב השרון, אבל בשנתונים שלנו זה התנקז לאותו בית ספר והתיאורים (הדי מדויקים) על האוירה בבית ספר כולל איזכור לקיוסק של פרדי, חיממו לי את הלב באופן אישי.
הזיכרון שלי לא מתקרב לירידה לפרטים של בן, ועל כן הספר הזה הוא מתנה גדולה לדור שלנו שגדלו על הפועל של שנות ה80, הכל על הדף, עכשיו אפשר לשחרר תאי זיכרון לדברים אחרים.
עכשיו אני שם לעצמי למטרה שאשתי תקרא את הספר הזה, אני די בטוח שהיא כבר מבינה על מה מדובר, אבל אם תקרא את זה היא תבין שלכל הפחות אני לא לבד בסיפור הזה, ואולי קצת פרופורציות שיש כאלה שהם טיפה יותר משוגעים ממני.
ולסיום, טיפה הערות לשיפור , לקראת המהדורה השנייה שתצא בעתיד (
), שחקן אחד שלטעמי לא מוזכר מספיק ולמרות הסיום הצורם חסר לי אולי פרק עליו זה רביב לימונד.
משחק (יותר נכון צמד משחקים) שאולי מגיע לו גם פרק משל עצמו , זה דינאמו מוסקבה, מצויין בספר אבל מגיע לו יותר.
ודבר אחרון, יש בספר קפיצה די גדולה בין 2016 ל2021, לא מופרך שאין משהו משמעותי לציין לגבי השנים האלה, אבל בזמן הקריאה זה הרגיש לי מוזר וחזרתי אחורה לבדוק שלא דילגתי על 2-3 דפים.
שורה תחתונה, מי שעדיין לא רכש, למה אתם מחכים?
