במשחק הראשון של סדרת הגמר מחר, זה ברור שיחפשו אותנו על כל דבר הכי קטן, וינסו בכל רגע לגרום לנו לאבד את זה. הם משקשים מפחד, הם היו מתים שהסדרה הזאת לא תתקיים בכלל. הם מפחדים!
אני פונה בשם אוהדים רבים של הקבוצה לקהל שיגיע מחר ולאולטראס: בבקשה, בואו נמנע מאבוקות וזריקת חפצים.
כולם רק מחכים להוציא אותנו עבריינים, ועם כמה שזה מרתיח את הדם, אסור לנו לתת לזה יד! בואו נצא גדולים.
קחו לכם שני תרחישים אפשריים שיכולים לקרות מחר –
1) אנחנו מדליקים אבוקות, ואיזה חלק נידח מהרשת ביציע נדלקת. אנחנו נפתח מהדורות חדשות, מכבי ובית הדין יגרמו לקהל חוץ לא להגיע יותר, ואולי הכי גרוע: הקבוצה שלנו תפגע ברגע השיא שלה מאז הקמתה מחדש ולא תזכה לכוח הכי גדול שלה - הקהל. מה עשינו בזה?
זה לא פייר וזה מרתיח את הדם, אבל זה המצב בו אנו נמצאים כרגע.
2) תרחיש דמיוני שני - אפס אבוקות, אפס זריקות חפצים, עידוד משוגע כרגיל והלוואי הלוואי ניצחון. רק תחשבו על התמונה בסוף המשחק בה המשחק עובר בשקט מופתי של אירועים חריגים מצדנו, ואנחנו חוגגים עם השחקנים. בבית שלהם. כמה זה יכאב להם בתוך הנשמה, מזה הם משקשקים ולכן גם עשו את כל הבלגן בימים האחרונים. לא שווה את זה?
ההבדלים בין המועדונים רבים וידועים, אפשר להרחיב בלי סוף על הסירחון האנושי שנקרא מועדון הכדורסל מכבי תל אביב. אבל הבדל אחד מרכזי הוא - ההנהלה שלהם זורקת את האוהדים שלהם לכלבים בלי למצמץ (עם ההצעה המבזה והאנטי ספורטיבית לקיים דרבים ללא קהל חוץ למשל). ההנהלה והקבוצה שלנו לעומת זאת, לעולם לא תתייצב למשחק בלי הקהל שלה. כי המועדון שלנו = הקהל. בואו נראה בגרות, נעמוד מאחורי הקבוצה שלנו באגרוף אחד, ונתפלל שיש צדק בעולם ואנחנו נחגוג בסוף כמו שמעולם לא חגגו כאן. וגם אם לא, אנחנו הפועל. וזה מה שחשוב.
יאללה הפועל מלחמה
