אז אם העירייה שלכם מפרסמת שהציבור מוזמן, תהיו חברים וזרקו פה עדכון

אחלה הזדמנות לשבור עוצר
קודם כל תמיד טוב להיבדק, אם נדבקת באמת לא תחוסן ולא בגלל שאתה חסין באופן מוחלט לנגיף אלא כי אתה מתועדף נמוך יותרברווזן שימייל גמבשי כתב: ↑30 דצמבר 2020, 15:14 מה ההבדל בין החיסון של פייזר לבין מצב שבו מישהו נדבק והחלים ופיתח נוגדנים בצורה טבעית?
יש הגיון בלבדוק אם נדבקתי והחלמתי בלי סימפטומים כדי להמנע מהחיסון? עד כמה שהבנתי אנשים שהחלימו כרגע לא מקבלים חיסון.
לא נראה לי שנדבקתי בעבר אבל מי יודע, יש תאוריה שאומרת שלפחות 50-60 אחוזים מהציבור נדבק והחלים בלי לדעת אפילו.
כרגע מה שמחולק בישראל זה רק של פייזר לא?Giovanni Giorgio כתב: ↑30 דצמבר 2020, 16:06קודם כל תמיד טוב להיבדק, אם נדבקת באמת לא תחוסן ולא בגלל שאתה חסין באופן מוחלט לנגיף אלא כי אתה מתועדף נמוך יותרברווזן שימייל גמבשי כתב: ↑30 דצמבר 2020, 15:14 מה ההבדל בין החיסון של פייזר לבין מצב שבו מישהו נדבק והחלים ופיתח נוגדנים בצורה טבעית?
יש הגיון בלבדוק אם נדבקתי והחלמתי בלי סימפטומים כדי להמנע מהחיסון? עד כמה שהבנתי אנשים שהחלימו כרגע לא מקבלים חיסון.
לא נראה לי שנדבקתי בעבר אבל מי יודע, יש תאוריה שאומרת שלפחות 50-60 אחוזים מהציבור נדבק והחלים בלי לדעת אפילו.
מי שנדבק והחלים מפתח נוגדנים אך ברמה נמוכה משמעותית מבן אדם שהתחסן
כן דווחו בעולם מקרים על הידבקות חוזרת אך הם מאוד נדירים
ודבר אחרון, לפי הדיווחים של החברות אין כמעט הבדל בין החיסונים של פייזר למודרנה מבחינת יעילות
גם אסטרזניקה הראתה תוצאות גבוהות יחסית אך נמוכות משל היתר עד כה
ברור שהם לא זהים. החיסון כולל רק חלק קטן יחסית מהוירוס, בכדי שלא יגרום לנזק. לכן הנוגדנים שנוצרים אינם זהים, ואי אפשר לדעת בלי לבדוק מי יותר יעיל.ברווזן שימייל גמבשי כתב: ↑30 דצמבר 2020, 15:14 מה ההבדל בין החיסון של פייזר לבין מצב שבו מישהו נדבק והחלים ופיתח נוגדנים בצורה טבעית?
לא זהים מין הסתם, אבל הפרנציפ בסופו של דבר אותו פרנציפ.its-sick כתב: ↑30 דצמבר 2020, 17:29ברור שהם לא זהים. החיסון כולל רק חלק קטן יחסית מהוירוס, בכדי שלא יגרום לנזק. לכן הנוגדנים שנוצרים אינם זהים, ואי אפשר לדעת בלי לבדוק מי יותר יעיל.ברווזן שימייל גמבשי כתב: ↑30 דצמבר 2020, 15:14 מה ההבדל בין החיסון של פייזר לבין מצב שבו מישהו נדבק והחלים ופיתח נוגדנים בצורה טבעית?
יש מספר זנים שידועים כרגע לוירוס. זה שנדבקת באחד לא מבטיח שלא תדבק מאחרים. החיסון מנסה לכסות על הכמה קבוצות האלהברווזן שימייל גמבשי כתב: ↑30 דצמבר 2020, 15:14 מה ההבדל בין החיסון של פייזר לבין מצב שבו מישהו נדבק והחלים ופיתח נוגדנים בצורה טבעית?
יש הגיון בלבדוק אם נדבקתי והחלמתי בלי סימפטומים כדי להמנע מהחיסון? עד כמה שהבנתי אנשים שהחלימו כרגע לא מקבלים חיסון.
לא נראה לי שנדבקתי בעבר אבל מי יודע, יש תאוריה שאומרת שלפחות 50-60 אחוזים מהציבור נדבק והחלים בלי לדעת אפילו.
אוקיי, נשמע יותר הגיוני. למרות שלא יודע פתאום מדברים על זה שהחיסון כביכול ואולי אבל אולי לא יכסה גם את המוטציה מבריטניה כשאף אחד לא באמת יודע כלום.its-sick כתב: ↑30 דצמבר 2020, 17:58 כן בדקו, אבל הבדיקה של הנדבקים מטבעה בעייתית מדעית.
התפלגות הנדבקים מוטית מעצם כך שאלו באחוזים גבוהים יותר אנשים שלא נזהרו ונדבקו. ייתכן והסיכויים שלהם להידבק שוב גבוהים יותר ויטו את התוצאות.
היו מחלימים שנדבקו שוב במוטציה אחרת. זה ידוע. החיסון אמור להתמקד באיזור שאמור להיות משותף למוטציות השונות ולכן לכסות יותר ואריאציות.
אם זה המצב אז סבבה. למרות שעדיין קצת בעייתי מבחינתי האישור החריג של הfda אחרי הרבה פחות ניסויים וטווח זמן שהיוו קריטריון עבור חיסונים אחרים, עם כל זה ולמרות שמדובר בטכנו' שונה מהשיטה הישנה של הזרקת נגיף מת/מוחלש לגוף.
חיסון עד היום לא היה צריך לעבור ים של ניסויים + משהו כמו חמש שנים בכללי עד שבכלל מאשרים אותו? למה האישור שfda נתן נחשב אישור "חריג/ חירום"? איך זה מתבטא?
היה צריך לעבור ים ניסויים, בדיוק כמו שהחיסון הזה עבר (או עדיין עובר, לדעתי שלב 3 עדיין נמשך ואוספים נתונים).ברווזן שימייל גמבשי כתב: ↑30 דצמבר 2020, 19:05חיסון עד היום לא היה צריך לעבור ים של ניסויים + משהו כמו חמש שנים בכללי עד שבכלל מאשרים אותו? למה האישור שfda נתן נחשב אישור "חריג/ חירום"? איך זה מתבטא?
כן, זה שהשיטה שונה לגמרי זה ברור למה זה אמור לקחת פחות זמן מבחינת פיתוח((רק לא ברור שעד כדי כך פחות זמן). - לא ברור לי אם זה בהכרח אומר שזה אמור לקחת פחות זמן של ניסויים וטווח זמן של בדיקה של תופעות לוואי, כי גם הקטע בניסויים עד היום היה עניין של שנים לפעמים.teknoboy כתב: ↑30 דצמבר 2020, 19:13היה צריך לעבור ים ניסויים, בדיוק כמו שהחיסון הזה עבר (או עדיין עובר, לדעתי שלב 3 עדיין נמשך ואוספים נתונים).ברווזן שימייל גמבשי כתב: ↑30 דצמבר 2020, 19:05חיסון עד היום לא היה צריך לעבור ים של ניסויים + משהו כמו חמש שנים בכללי עד שבכלל מאשרים אותו? למה האישור שfda נתן נחשב אישור "חריג/ חירום"? איך זה מתבטא?
לגבי האישור של הFDA אני לא ממש בקי בהבדלים. אם הבנתי נכון המשמעות היא שכשיצטברו עוד קצת נתונים (או כשיסתיים ניתוח הנתונים, או משהו כזה), אם הם לא יהיו שונים ממה שנמצא עד כה, יהיה גם אישור "רגיל".
לגבי הקיצור של לוח הזמנים, זה מהסיבות שכבר צוינו.
ספציפית לגבי החיסון של פייזר, למיטב הבנתי הוא כבר קיבל אישור חלקי בארה"ב ובאירופה, ואישור מלא במדינות אחרות (קנדה ועוד).
עריכה: כרגע קראתי שפיתוח של חיסון mRNA יותר מהיר מזה של חיסון רגיל, כי התהליך של הינדוס mRNA הרבה יותר פשוט וקל מהחלשה\המתה של וירוס (כלומר מהשיטות הישנות). אז הנה עוד סיבה.
בחיסונים הסטנדרטיים תופעות לוואי מופיעות תוך שבועיים מהחיסון בעיקרון.ברווזן שימייל גמבשי כתב: ↑30 דצמבר 2020, 20:35כן, זה שהשיטה שונה לגמרי זה ברור למה זה אמור לקחת פחות זמן מבחינת פיתוח((רק לא ברור שעד כדי כך פחות זמן). - לא ברור לי אם זה בהכרח אומר שזה אמור לקחת פחות זמן של ניסויים וטווח זמן של בדיקה של תופעות לוואי, כי גם הקטע בניסויים עד היום היה עניין של שנים לפעמים.teknoboy כתב: ↑30 דצמבר 2020, 19:13היה צריך לעבור ים ניסויים, בדיוק כמו שהחיסון הזה עבר (או עדיין עובר, לדעתי שלב 3 עדיין נמשך ואוספים נתונים).ברווזן שימייל גמבשי כתב: ↑30 דצמבר 2020, 19:05
חיסון עד היום לא היה צריך לעבור ים של ניסויים + משהו כמו חמש שנים בכללי עד שבכלל מאשרים אותו? למה האישור שfda נתן נחשב אישור "חריג/ חירום"? איך זה מתבטא?
לגבי האישור של הFDA אני לא ממש בקי בהבדלים. אם הבנתי נכון המשמעות היא שכשיצטברו עוד קצת נתונים (או כשיסתיים ניתוח הנתונים, או משהו כזה), אם הם לא יהיו שונים ממה שנמצא עד כה, יהיה גם אישור "רגיל".
לגבי הקיצור של לוח הזמנים, זה מהסיבות שכבר צוינו.
ספציפית לגבי החיסון של פייזר, למיטב הבנתי הוא כבר קיבל אישור חלקי בארה"ב ובאירופה, ואישור מלא במדינות אחרות (קנדה ועוד).
עריכה: כרגע קראתי שפיתוח של חיסון mRNA יותר מהיר מזה של חיסון רגיל, כי התהליך של הינדוס mRNA הרבה יותר פשוט וקל מהחלשה\המתה של וירוס (כלומר מהשיטות הישנות). אז הנה עוד סיבה.
העניין שמה שאתה אומר זה שבזמן שמחסנים מיליוני אנשים בעולם זה עדיין עובר ניסויים, נשמע קצת תמוה.
מה שהכי מעלה חשש זה שהיה שלב לפני חודשיים בערך שבו טראמפ האידיוט הגמור איים לפטר את ראש הFDA אם לא יאשר את החיסון + לחץ מאחורי הקלעים שידלגו על שלבים בניסוי כדי שהחיסון יספיק לצאת בזמן בדיוק לפני הבחירות בארה"ב.
אוקיי עכשיו הכל מובן.teknoboy כתב: ↑30 דצמבר 2020, 21:05בחיסונים הסטנדרטיים תופעות לוואי מופיעות תוך שבועיים מהחיסון בעיקרון.ברווזן שימייל גמבשי כתב: ↑30 דצמבר 2020, 20:35כן, זה שהשיטה שונה לגמרי זה ברור למה זה אמור לקחת פחות זמן מבחינת פיתוח((רק לא ברור שעד כדי כך פחות זמן). - לא ברור לי אם זה בהכרח אומר שזה אמור לקחת פחות זמן של ניסויים וטווח זמן של בדיקה של תופעות לוואי, כי גם הקטע בניסויים עד היום היה עניין של שנים לפעמים.teknoboy כתב: ↑30 דצמבר 2020, 19:13
היה צריך לעבור ים ניסויים, בדיוק כמו שהחיסון הזה עבר (או עדיין עובר, לדעתי שלב 3 עדיין נמשך ואוספים נתונים).
לגבי האישור של הFDA אני לא ממש בקי בהבדלים. אם הבנתי נכון המשמעות היא שכשיצטברו עוד קצת נתונים (או כשיסתיים ניתוח הנתונים, או משהו כזה), אם הם לא יהיו שונים ממה שנמצא עד כה, יהיה גם אישור "רגיל".
לגבי הקיצור של לוח הזמנים, זה מהסיבות שכבר צוינו.
ספציפית לגבי החיסון של פייזר, למיטב הבנתי הוא כבר קיבל אישור חלקי בארה"ב ובאירופה, ואישור מלא במדינות אחרות (קנדה ועוד).
עריכה: כרגע קראתי שפיתוח של חיסון mRNA יותר מהיר מזה של חיסון רגיל, כי התהליך של הינדוס mRNA הרבה יותר פשוט וקל מהחלשה\המתה של וירוס (כלומר מהשיטות הישנות). אז הנה עוד סיבה.
העניין שמה שאתה אומר זה שבזמן שמחסנים מיליוני אנשים בעולם זה עדיין עובר ניסויים, נשמע קצת תמוה.
מה שהכי מעלה חשש זה שהיה שלב לפני חודשיים בערך שבו טראמפ האידיוט הגמור איים לפטר את ראש הFDA אם לא יאשר את החיסון + לחץ מאחורי הקלעים שידלגו על שלבים בניסוי כדי שהחיסון יספיק לצאת בזמן בדיוק לפני הבחירות בארה"ב.
לגבי חיסוני mRNA, הם בניסויים וקצת בשימוש (לסרטן) כבר עשרות שנים, לא ידוע על משהו מיוחד מבחינת תופעות או טווח הזמן שהן מופיעות בו.
כעיקרון, אין סיבה להניח שיש בעיה מבחינת בדיקות הבטיחות (אלה בכל מקרה נעשות בשלב 1 ו-2, שלב 3 נועד לבסס יעילות ולגלות תופעות נדירות אם ישנן).
לגבי טראמפ - אם הFDA ורק הFDA היה מאשר, היה מה לחשוש, בדיוק כמו שיש מה לחשוש מהחיסון הרוסי (לא פרסמו פרוטוקול ניסוי או תוצאות, למשל). אבל החיסון הזה מאושר בעוד מקומות (האיחוד האירופי למשל, באותה רמה של ארה"ב), בחלקם כבר קיבל אישור מלא ורגיל (לא יודע מה ההבדלים בין התקינה בקנדה, ישראל, ארה"ב ואירופה).
לא דילגו על שלבים בניסוי, פשוט בזבזו פחות זמן על "שטויות" (גיוס כסף ומתנדבים, לחכות שמספיק מהם יידבקו במחלה וכו' וכו').
בנוסף, הפיתוח של החיסון הספציפי מהיר יותר משל חיסונים בשיטות "של פעם", כי הוא מהונדס לגמרי ובכלים פשוטים יחסית, יותר בעיה הנדסית מאשר ביולוגית.
יש כמה סיבות שזה פותח בצורה מהירה בהרבה:ברווזן שימייל גמבשי כתב: ↑30 דצמבר 2020, 19:05חיסון עד היום לא היה צריך לעבור ים של ניסויים + משהו כמו חמש שנים בכללי עד שבכלל מאשרים אותו? למה האישור שfda נתן נחשב אישור "חריג/ חירום"? איך זה מתבטא?
הוא לא גורם לשינוי בDNA של התאים.El dudernio כתב: ↑31 דצמבר 2020, 17:52 כמה תיקונים.
החיסון של מודרנה לפחות נושא בעבר בווריציאה דומה כחיסון לסארס ואבולה ( אותה משפחה של הקורונה) בצבא ארהב.
בכלל שהמחלות האלו נאלמו כלעומת שבאו ה"מחקר" נפסק. אבל הידע והיכולת נשמרו.
החיסונים לא קיבלו כל הנחה מבחינת ניסויים ומחקר, רק שאם בכל חיסון רגיל המתודולוגיה, הרפרנסים והמסמכים למעבר שלב מועברים אחרי שכל המחקר על השלב הראשון מסתיים במקרה הזה אושר להם להגיש לאישור את כל השלבים ביחד דבר שחסך את הצורך לעצור בין השלבים.
מעבר לזה הרבה מה שטכנו אמר נכון.
ודבר אחרון החיסונים של מודרנה ופייזר לא מכילים שום חלק של הנגיף. הרעיון היה שהאבולה והסאס מאוד מסוכנים ועוברים מוטציית מהר ולכן פיתחו "חיסון" שלא מכיל שום חלק של הנגיף כדי לא לקחת סיכונים מיותרים. הרעיון הוא שהחיסון גורם לשינוי בdna של תאים וכך הם מיצרים "חלבון" דוגמת זה של הוירוס. החלבון הזה בעיקרון גורם למעהר בין ממברנות התאים ( ככה הוירוס נכנס לריאות למשל) ולהלחם בו (החלבון זה הקוצים שיש בסרטוט של הקורונה) .ברגע שאין את החלבון הזה הוירוס לא מסוכן יותר לנשא.
נ.ב אחותי היא הרוקחת הראשית של מד"א והמידע ממנה
צודק זה היה פשטני מידי מה שכתבתילירן כתב: ↑31 דצמבר 2020, 18:17הוא לא גורם לשינוי בDNA של התאים.El dudernio כתב: ↑31 דצמבר 2020, 17:52 כמה תיקונים.
החיסון של מודרנה לפחות נושא בעבר בווריציאה דומה כחיסון לסארס ואבולה ( אותה משפחה של הקורונה) בצבא ארהב.
בכלל שהמחלות האלו נאלמו כלעומת שבאו ה"מחקר" נפסק. אבל הידע והיכולת נשמרו.
החיסונים לא קיבלו כל הנחה מבחינת ניסויים ומחקר, רק שאם בכל חיסון רגיל המתודולוגיה, הרפרנסים והמסמכים למעבר שלב מועברים אחרי שכל המחקר על השלב הראשון מסתיים במקרה הזה אושר להם להגיש לאישור את כל השלבים ביחד דבר שחסך את הצורך לעצור בין השלבים.
מעבר לזה הרבה מה שטכנו אמר נכון.
ודבר אחרון החיסונים של מודרנה ופייזר לא מכילים שום חלק של הנגיף. הרעיון היה שהאבולה והסאס מאוד מסוכנים ועוברים מוטציית מהר ולכן פיתחו "חיסון" שלא מכיל שום חלק של הנגיף כדי לא לקחת סיכונים מיותרים. הרעיון הוא שהחיסון גורם לשינוי בdna של תאים וכך הם מיצרים "חלבון" דוגמת זה של הוירוס. החלבון הזה בעיקרון גורם למעהר בין ממברנות התאים ( ככה הוירוס נכנס לריאות למשל) ולהלחם בו (החלבון זה הקוצים שיש בסרטוט של הקורונה) .ברגע שאין את החלבון הזה הוירוס לא מסוכן יותר לנשא.
נ.ב אחותי היא הרוקחת הראשית של מד"א והמידע ממנה
החיסון נמצא בתאים (ולא בגרעין התא איפה שהDNA) בתור mRNA שעובר תרגום לחלבונים שדומים לאלה שנמצאים על המעטפת של הוירוס.
כן, אבל זה ניסוח בעייתי כי מיד יקפצו מתנגדי החיסונים עם תיאוריות שזה משנה את הדי.אן.איי ואוי יו ייוי מהנדסים אותנו!!!!!!!!11אחתאחתEl dudernio כתב:צודק זה היה פשטני מידי מה שכתבתילירן כתב: ↑31 דצמבר 2020, 18:17הוא לא גורם לשינוי בDNA של התאים.El dudernio כתב: ↑31 דצמבר 2020, 17:52 כמה תיקונים.
החיסון של מודרנה לפחות נושא בעבר בווריציאה דומה כחיסון לסארס ואבולה ( אותה משפחה של הקורונה) בצבא ארהב.
בכלל שהמחלות האלו נאלמו כלעומת שבאו ה"מחקר" נפסק. אבל הידע והיכולת נשמרו.
החיסונים לא קיבלו כל הנחה מבחינת ניסויים ומחקר, רק שאם בכל חיסון רגיל המתודולוגיה, הרפרנסים והמסמכים למעבר שלב מועברים אחרי שכל המחקר על השלב הראשון מסתיים במקרה הזה אושר להם להגיש לאישור את כל השלבים ביחד דבר שחסך את הצורך לעצור בין השלבים.
מעבר לזה הרבה מה שטכנו אמר נכון.
ודבר אחרון החיסונים של מודרנה ופייזר לא מכילים שום חלק של הנגיף. הרעיון היה שהאבולה והסאס מאוד מסוכנים ועוברים מוטציית מהר ולכן פיתחו "חיסון" שלא מכיל שום חלק של הנגיף כדי לא לקחת סיכונים מיותרים. הרעיון הוא שהחיסון גורם לשינוי בdna של תאים וכך הם מיצרים "חלבון" דוגמת זה של הוירוס. החלבון הזה בעיקרון גורם למעהר בין ממברנות התאים ( ככה הוירוס נכנס לריאות למשל) ולהלחם בו (החלבון זה הקוצים שיש בסרטוט של הקורונה) .ברגע שאין את החלבון הזה הוירוס לא מסוכן יותר לנשא.
נ.ב אחותי היא הרוקחת הראשית של מד"א והמידע ממנה
החיסון נמצא בתאים (ולא בגרעין התא איפה שהDNA) בתור mRNA שעובר תרגום לחלבונים שדומים לאלה שנמצאים על המעטפת של הוירוס.
עוד לא יודעים. אין עדיין מספיק נתונים (אפשר בעצם להקיש את זה רק בצורה עקיפה, ולא בניסוי ישיר).
החיסון אחרי שתי מנות נותן סבירות של 85% הגנה או משהו בסגנון, כלומר תמיד יכול להיות מקרה שמישהו שקיבל את החיסון , לא באמת פיתח נוגדנים, יחלה (עם או בלי סימפטומים) וידביק אחרים.Adar כתב:נעשו כבר בדיקות לגבי האופציה שבן אדם שהתחסן עדיין יכול להיות מדבק? זאת אומרת, הגיוני שאדם שקיבל 2 מנות חיסון יידבק בקורונה, לא יהיו לו תסמינים בזכות החיסון, אבל הוא בכל זאת יוכל להדביק את הסביבה שלו?
Sent from my SM-G960F using Tapatalk
זה לא רק זה.מילפורד כתב: ↑01 ינואר 2021, 16:08החיסון אחרי שתי מנות נותן סבירות של 85% הגנה או משהו בסגנון, כלומר תמיד יכול להיות מקרה שמישהו שקיבל את החיסון , לא באמת פיתח נוגדנים, יחלה (עם או בלי סימפטומים) וידביק אחרים.Adar כתב:נעשו כבר בדיקות לגבי האופציה שבן אדם שהתחסן עדיין יכול להיות מדבק? זאת אומרת, הגיוני שאדם שקיבל 2 מנות חיסון יידבק בקורונה, לא יהיו לו תסמינים בזכות החיסון, אבל הוא בכל זאת יוכל להדביק את הסביבה שלו?
Sent from my SM-G960F using Tapatalk
החיסון לא נותן 100% הגנה, מה שהוא נותן זה ירידה משמעותית של מקדם ההדבקה המפורסם.
ובדיוק בשביל זה מנסים לחסן כמה שיותר אנשים, כדי להגדיל את ההסתברות שהוירוס "ייחסם" מספיק ויכחד. ותודה לאנשים שמסרבים להתחסן והורסים את זה לכולנו.teknoboy כתב: ↑01 ינואר 2021, 16:44זה לא רק זה.מילפורד כתב: ↑01 ינואר 2021, 16:08החיסון אחרי שתי מנות נותן סבירות של 85% הגנה או משהו בסגנון, כלומר תמיד יכול להיות מקרה שמישהו שקיבל את החיסון , לא באמת פיתח נוגדנים, יחלה (עם או בלי סימפטומים) וידביק אחרים.Adar כתב:נעשו כבר בדיקות לגבי האופציה שבן אדם שהתחסן עדיין יכול להיות מדבק? זאת אומרת, הגיוני שאדם שקיבל 2 מנות חיסון יידבק בקורונה, לא יהיו לו תסמינים בזכות החיסון, אבל הוא בכל זאת יוכל להדביק את הסביבה שלו?
Sent from my SM-G960F using Tapatalk
החיסון לא נותן 100% הגנה, מה שהוא נותן זה ירידה משמעותית של מקדם ההדבקה המפורסם.
לא לגמרי ברור אם מי שחוסן ואז נחשף לווירוס נדבק בו או לא, ואם כן באיזו רמה והאם הוא מדבק (כמו חולים א-סימפטומטיים).