הם יקרים ממנו פי שבע, כל הקווין מגי האלו, הם גבוהים ממנו וחזקים ממנו, והוא לא מוותר. והוא נלחם גם בקהל הצהוב והמחליא, שפעם אחר פעם צועק לו את השיר הנבזי ההוא (דרך אגב - זה היה עובר היום? כשקהל שר את זה לשחקן באופן עקבי, בכל מגרש, שנים על גבי שנים)? והוא עושה לפעמים צחוק מכל הקווין מגי הצהובים האלו, אבל גם אם הוא מפסיד - זה תמיד עם כל הלב והנשמה.
אני יודע, מאז ששמעל'ה פרש הוא לפעמים התבטא באופן שהרגיז את אוהדי הפועל, שלא נשארו חייבים - אבל מבחינתי הבנאדם היה ותמיד נשאר סמל, ולדעתי גם מחוץ למגרש ההתנהלות שלו הביאה לא מעט כבוד והשראה.
בכלאופן - הנה הפציע היום, ובסגל של הפועל שוב יש אמסלם. לוטן אמסלם, הבן של. ותאמינו או לא, הוא אפילו שחקן צעיר ונחמד, שיכול להתפתח להיות שחקן מעולה. עד עכשיו לא מבייש את הפירמה.
אז רציתי להגיד ש-ואללה, אני ממש שמח שהוא בהפועל, ושהוא (בינתיים) עולה ומשחק ותורם. מי יודע, אולי ביום מן הימים גם הבן של עופר פליישר יגיע.
יש בפורום שדים וגם ביציע אוהדים שלא בהכרח ישמחו מלוטן אמסלם. אלו אוהדי הצלחות, שרוצים ניצחון בכל מחיר. אין להם סבלנות לשחקן צעיר שצריך להשתפשף ועושה טעויות. מבחינתם עדיף 8 זרים תותחים בלי אף שחקן ישראלי, אם זה יביא אליפות.
הם אותם אוהדים שירדו על מדר מ-Day One, התבאסו מההחתמה של גיל בני, מיהרו להשאיל את בריסקר הצעיר (ואז התחילו להתגעגע פתאום ולפנטז שיחזור), והרשימה עוד ארוכה. אז לא - לדעתי, יש חשיבות גדולה מאד לשחקנים כמו לוטן, מעצם היותם חלק מהקבוצה (בתקווה שיזכו לדקות משחק) - כי הם מייצרים זהות וחיבור עם הקבוצה, ברמה שאף זר כמעט - למעט נדירים שנשארים 3-4 שנים - לא יכול לייצר. בלי החיבור והזהות האלו, נהיה פשוט עוד קבוצה בליגה - עוד נהריה, עוד נס ציונה, עוד רישון. בלי זהות, בסיס האוהדים שלנו יישחק עוד יותר עד שניעלם. אני מגיע למשחקים וצופה ועוקב אחרי הקבוצה בגלל הביצועים שלה כמכלול, אבל גם בגלל לוטן, וגיל בני, וברטי, ויהונתן - וערכים שהם מייצגים. הרבה פחות מעניין אותי ג'ייקובן. בקיצור - אני שמח שלוטן בפועל, ומקווה שיביא לנו שמחה וימשיך את המסורת של אבא שמעון ויזכה למרפק ולדחוף איזה סנטר מכביסטי שמנמן עד שיוציא אותו משפיותו
