השדים האדומים - פורום אוהדי הפועל תל אביב

בני12 כתב: ↑20 אוקטובר 2023, 18:10 גם רמי כהן, חיים יצחקי ואסי הראל

עובדיה כתב: ↑20 אוקטובר 2023, 18:52 רובי ריבלין גם הגיע.

עובדיה כתב: ↑20 אוקטובר 2023, 18:52 רובי ריבלין גם הגיע.

ליאור א. כתב: ↑20 אוקטובר 2023, 22:24 לדעתי גם דב חנין היה

קומוניסים כתב: ↑20 אוקטובר 2023, 23:19 לפני כ- 18 שנים נפגשנו לראשונה, הגעת אליי לבית בו התגוררתי בנס ציונה, בזמן שיצרתם את הסרט "מעל הקו האדום" על עונת 04/05. מאז נפגשנו עוד פעמים רבות במגרשים. כשיצאתי מטדי במאי 2010 ושרתי בגרון ניחר "יש אליפות להפועל" ניגשת אליי עם חיוך ענק. "לא ככה", תשיר "אין אליפות להפועל", לקח לי רגע להבין שזאת עקיצה לאוהדי בית"ר ששרו לנו כך ביציעים כמה דקות לפני שער הניצחון. אין שמחה אדומה שלמה בלי קורטוב של שמחה לאיד. עבורי זה חלק מהמורשת שהשארת אחריך.
בהמשך נפגשנו עוד כמה פעמים וגם התכתבנו מעת לעת. די לפוליטיקה המאוסה, אמרת לי, מוזיקה זה החיים באמת. כעת כשעולים לנגד עינינו ממדי האסון הכבד בא לנו לעיתים להתחבא מבושה על ויכוחי הסרק בהם עסקנו וכילינו את הזמן בחודשים הארוכים שלפני פיגועי הטבח. כעת העיסוק הפוליטי האינטנסיבי נראה כ"כ טפל, כן רפורמה-לא רפורמה, כמה אידיוטי ומטומטם.
לא רק הדרג המדיני והצבאי כשלו, גם אנחנו נצטרך להבין איפה טעינו ומדוע אפשרנו לעצמנו להתבוסס ברפש הפוליטי בזמן שאויבנו התאמנו ותרגלו את מתקפת הרצח. האם ראו בוויכוחים הפנימיים הקולניים בינינו שעת כושר לפגיעה במה שנדמה היה להם כעם מסוכסך ופגיע? אין מנוס מחשבון נפש על חלקנו ביצירת המצג הזה כלפי חוץ. חכמה של בדיעבד: מוטב היה לשני הצדדים במתרס הכה-מדומיין שבנינו להאזין לשיר עברי ישן ומשובח או לשחק יחד בפלייסטיישן. פחות פוליטיקה, יותר מוזיקה. עבורי, גם זה מסר חשוב שהשארת אחריך ואני אקח איתי הלאה.
לא נשכח: האויב הרצחני טבח בנו ללא רחם, ימנים עם שמאלנים, דתיים וחילוניים. אוהדי הפועל, בית"ר ומכבי, ובדרכו הנפשעת הזכיר לכולנו שאנחנו עוד יותר מכל זה, יהודים, ישראלים ובני אדם.
האדומים הרבים שהגיעו היום לחלוק לך כבוד אחרון לא הגיעו אך ורק כי היית אוהד הפועל. לצערנו מתקפת הטרור הרצחנית גבתה מחיר כבד ובלתי נסבל מהמשפחה האדומה. אוהדות ואוהדים נרצחו בביתם ונהרגו בקרבות מול המחבלים צמאי הדם. משפחות של אוהדים נגדעו. עמודי החשבונות של הקבוצה ברשתות החברתיות הפכו ללוח מודעות אבל.
האוהדים הרבים הגיעו עם חולצה וצעיף אדום להיפרד מאוהד שהוא סמל המועדון. לא פחות. גם אני מוקיר את התרומה שלך למועדון הפועל תל אביב. תמיד תהיה עבורי סמל, לא פחות מהגדולים ששיחקו אי פעם על הדשא בבלומפילד.
האחווה בינינו בתוך היציעים באדום, למרות השוני שיש בינינו בשאר תחומי החיים, ובהשקפות העולם, היא חלק חשוב מאוד במה ששידרת לנו. כשיום אחד גיליתי שאני כבר לא ברשימת חבריך בפייסבוק שאלתי מדוע חסמת אותי. "כנראה תקלה. אתה אמנם ממסדי ופאשיסט, אבל אתה אוהד הפועל ואני אף פעם לא אחסום אותך", כך השבת לי. אתה קבעת: הפועל מעל הכול.
הכינויים המשעשעים, השטויות וההומור הייחודי אינם מסכמים לבדם את כל עולמך. אמנם הקפדת לא לקחת את החיים ברצינות יתר, וכך גם בשעות האחרונות לחייך ולאחר שנפצעת מירי המחבלים הארורים כתבת: "אל תדאגו, הדם כבר נקרש". כמה חרמש מצידך. עם זאת, בעולם שלך היו גם רצינות, מעורבות חברתית וחתירה לצדק. אנחנו נשבעים לפעול לאחר המלחמה גם בשמך, ולהפוך את העולם עד שנבין מה לעזאזל קרה ואיך זה ייתכן, וגם - איך מוודאים שלעולם לא יקרה שוב.
מכיוון שאין לנו שום ברירה אחרת, מחר אנחנו נקום. מחר ננצח במלחמה. מחר נרים את הראש. מחר נשמיד את חמאס ונרסק את הג'יאהד. מחר נבנה את כפר עזה, את בארי וכל הקיבוצים מחדש. מחר נחזיר חיים ושלווה ושלום לכל יישובי הדרום. אבל היום, היום אנחנו רוצים לבכות את חסרונך במשפחה האדומה שכבר לא תיהיה אותו דבר בלעדיך. אח אדום. לך בשלום ותשמור עלינו בדרבים מלמעלה. יהי זכרך ברוך לעד.

תתאבד כבר כתב: ↑20 אוקטובר 2023, 23:53 קומו ביקש להעביר כמה מילים. לא נגעתי

קומוניסים כתב: ↑20 אוקטובר 2023, 23:19 לפני כ- 18 שנים נפגשנו לראשונה, הגעת אליי לבית בו התגוררתי בנס ציונה, בזמן שיצרתם את הסרט "מעל הקו האדום" על עונת 04/05. מאז נפגשנו עוד פעמים רבות במגרשים. כשיצאתי מטדי במאי 2010 ושרתי בגרון ניחר "יש אליפות להפועל" ניגשת אליי עם חיוך ענק. "לא ככה", תשיר "אין אליפות להפועל", לקח לי רגע להבין שזאת עקיצה לאוהדי בית"ר ששרו לנו כך ביציעים כמה דקות לפני שער הניצחון. אין שמחה אדומה שלמה בלי קורטוב של שמחה לאיד. עבורי זה חלק מהמורשת שהשארת אחריך.
בהמשך נפגשנו עוד כמה פעמים וגם התכתבנו מעת לעת. די לפוליטיקה המאוסה, אמרת לי, מוזיקה זה החיים באמת. כעת כשעולים לנגד עינינו ממדי האסון הכבד בא לנו לעיתים להתחבא מבושה על ויכוחי הסרק בהם עסקנו וכילינו את הזמן בחודשים הארוכים שלפני פיגועי הטבח. כעת העיסוק הפוליטי האינטנסיבי נראה כ"כ טפל, כן רפורמה-לא רפורמה, כמה אידיוטי ומטומטם.
לא רק הדרג המדיני והצבאי כשלו, גם אנחנו נצטרך להבין איפה טעינו ומדוע אפשרנו לעצמנו להתבוסס ברפש הפוליטי בזמן שאויבנו התאמנו ותרגלו את מתקפת הרצח. האם ראו בוויכוחים הפנימיים הקולניים בינינו שעת כושר לפגיעה במה שנדמה היה להם כעם מסוכסך ופגיע? אין מנוס מחשבון נפש על חלקנו ביצירת המצג הזה כלפי חוץ. חכמה של בדיעבד: מוטב היה לשני הצדדים במתרס הכה-מדומיין שבנינו להאזין לשיר עברי ישן ומשובח או לשחק יחד בפלייסטיישן. פחות פוליטיקה, יותר מוזיקה. עבורי, גם זה מסר חשוב שהשארת אחריך ואני אקח איתי הלאה.
לא נשכח: האויב הרצחני טבח בנו ללא רחם, ימנים עם שמאלנים, דתיים וחילוניים. אוהדי הפועל, בית"ר ומכבי, ובדרכו הנפשעת הזכיר לכולנו שאנחנו עוד יותר מכל זה, יהודים, ישראלים ובני אדם.
האדומים הרבים שהגיעו היום לחלוק לך כבוד אחרון לא הגיעו אך ורק כי היית אוהד הפועל. לצערנו מתקפת הטרור הרצחנית גבתה מחיר כבד ובלתי נסבל מהמשפחה האדומה. אוהדות ואוהדים נרצחו בביתם ונהרגו בקרבות מול המחבלים צמאי הדם. משפחות של אוהדים נגדעו. עמודי החשבונות של הקבוצה ברשתות החברתיות הפכו ללוח מודעות אבל.
האוהדים הרבים הגיעו עם חולצה וצעיף אדום להיפרד מאוהד שהוא סמל המועדון. לא פחות. גם אני מוקיר את התרומה שלך למועדון הפועל תל אביב. תמיד תהיה עבורי סמל, לא פחות מהגדולים ששיחקו אי פעם על הדשא בבלומפילד.
האחווה בינינו בתוך היציעים באדום, למרות השוני שיש בינינו בשאר תחומי החיים, ובהשקפות העולם, היא חלק חשוב מאוד במה ששידרת לנו. כשיום אחד גיליתי שאני כבר לא ברשימת חבריך בפייסבוק שאלתי מדוע חסמת אותי. "כנראה תקלה. אתה אמנם ממסדי ופאשיסט, אבל אתה אוהד הפועל ואני אף פעם לא אחסום אותך", כך השבת לי. אתה קבעת: הפועל מעל הכול.
הכינויים המשעשעים, השטויות וההומור הייחודי אינם מסכמים לבדם את כל עולמך. אמנם הקפדת לא לקחת את החיים ברצינות יתר, וכך גם בשעות האחרונות לחייך ולאחר שנפצעת מירי המחבלים הארורים כתבת: "אל תדאגו, הדם כבר נקרש". כמה חרמש מצידך. עם זאת, בעולם שלך היו גם רצינות, מעורבות חברתית וחתירה לצדק. אנחנו נשבעים לפעול לאחר המלחמה גם בשמך, ולהפוך את העולם עד שנבין מה לעזאזל קרה ואיך זה ייתכן, וגם - איך מוודאים שלעולם לא יקרה שוב.
מכיוון שאין לנו שום ברירה אחרת, מחר אנחנו נקום. מחר ננצח במלחמה. מחר נרים את הראש. מחר נשמיד את חמאס ונרסק את הג'יאהד. מחר נבנה את כפר עזה, את בארי וכל הקיבוצים מחדש. מחר נחזיר חיים ושלווה ושלום לכל יישובי הדרום. אבל היום, היום אנחנו רוצים לבכות את חסרונך במשפחה האדומה שכבר לא תיהיה אותו דבר בלעדיך. אח אדום. לך בשלום ותשמור עלינו בדרבים מלמעלה. יהי זכרך ברוך לעד.

Red Wolf כתב:עמוד אוהדים פרסם כי הם פתחו תיבת מייל לבקשת המשפחה וחברים, שאפשר לשלוח לשם תמונות, סרטונים וכל מה שקשור

redhermesh@gmail.com

Chegi כתב: ↑23 אוקטובר 2023, 17:00

Red Wolf כתב:עמוד אוהדים פרסם כי הם פתחו תיבת מייל לבקשת המשפחה וחברים, שאפשר לשלוח לשם תמונות, סרטונים וכל מה שקשור

redhermesh@gmail.com

מחפש את הראיון שלו לפני הדרבי שניצחנו ב2013 שהקהל של מכב* החרים "כי מסוכן דרבים עם קהל". ששאלו אותו מה דעתו הוא ענה ~ "הם לא חסרים לי לא בחיים לא בצבא, לא במחשבות ולא בחלומות. טוב שהם לא פה."