דף 1 מתוך 1

על הדימיון בין תעשיית הפחם של קנטאקי ומהפכת ה-AI

נשלח: 15 יולי 2023, 22:50
על ידי pelegs
בדיוק סיימתי לצפות בסרטון קצר ומעולה שמקביל בין תעשיית הפחם בקנטאקי - תעשיה מהמנצלות והנוראיות במדינה, ומהפכת ה-AI המתרחשת בימינו. כן, כן - יש מה ללמוד מהראשונים על האחרונים, בין אם מדובר בהתנהלות הקפיטליסטית, ניצול משאבים, מאבקי עובדים או העתיד שצפוי לכולנו. אני ממליץ בחום.
(בהקשר הישראלי, שווה לחשוב על השאלה איך דיכוי הפלסטינים והמלחמה המתמדת שישראל נמצאת בה מונע סולידריות בין-עובדים ומאבק רציני בתחום)


Re: על הדימיון בין תעשיית הפחם של קנטאקי ומהפכת ה-AI

נשלח: 16 יולי 2023, 10:22
על ידי תתאבד כבר
גם אתה לא מצליח לישון אחרי 8 בגלל שאין פאקינג מזגנים ביבשת הזאת?!

Re: על הדימיון בין תעשיית הפחם של קנטאקי ומהפכת ה-AI

נשלח: 19 יולי 2023, 01:51
על ידי red in blood
pelegs כתב: 15 יולי 2023, 22:50 בדיוק סיימתי לצפות בסרטון קצר ומעולה שמקביל בין תעשיית הפחם בקנטאקי - תעשיה מהמנצלות והנוראיות במדינה, ומהפכת ה-AI המתרחשת בימינו. כן, כן - יש מה ללמוד מהראשונים על האחרונים, בין אם מדובר בהתנהלות הקפיטליסטית, ניצול משאבים, מאבקי עובדים או העתיד שצפוי לכולנו. אני ממליץ בחום.
(בהקשר הישראלי, שווה לחשוב על השאלה איך דיכוי הפלסטינים והמלחמה המתמדת שישראל נמצאת בה מונע סולידריות בין-עובדים ומאבק רציני בתחום)

וואלה, לא לגמרי מסכים.
AI זה כלי, לא אדם. הוא הולך לשנות את צורת העבודה בהמון תחומים, אבל לא להחליף אותה. זה כלי, וכלי טוב אמנם יאפשר למתחילים להוציא תוצאה לא רעה בכלל, אבל תמיד אנשי מקצוע ידעו להוציא עם זה תוצאה טובה הרבה יותר.
הוא הביא שם כדוגמא את הפתיח של secret wars של מארוול שנעשה ב-AI כהדגמה לאיך זה לוקח עבודה של אנשי קריאטיב, אבל מי שביצע את הפתיח הזה היה צוות של אנשי קריאטיב, לא איזה מנהל שהחליט לחסוך.
לא רק זה, זה גם עשה בדיוק את ההשפעה ההפוכה ממה שהוא מתאר שם - זה לא הוציא את הכסף מהעובדים אל קבוצה מצומצמת יותר, אלא איפשר לצוות הקריאטיב הזה, שהוא מחברה חיצונית, לסיים עם הפרוייקט הזה יותר מהר ולעבור לפרוייקטים נוספים ולהרוויח עוד.
אז נכון, Method Studios (אותה חברה חיצונית) זו בעצמם חברה לא קטנה בכלל, אבל הדוגמא הזה נכונה גם לחברות קטנות או לאנשי קריאטיב עצמאיים, והם יכולים לעצב עם כלי AI שונים דברים ברמה יותר גבוהה ולגבות על זה יותר, או לזרז תהליכים, ליצור אוטומציה לתחומים רבים בתהליך העבודה שלהם, ובכך לקחת יותר פרוייקטים באותו זמן ובפחות מאמץ ולהרוויח יותר בעצמם.

ושלא תבין לא נכון, יכולים להיות לזה גם המון שימושים לא טובים בכלל. זה העניין - זה כלי. אפשר לקחת אותו לכל כיוון. האם רכב זה דבר רע אינהרנטית כי הוא מזהם? כי הוא מיוצר לרוב על ידי בעלי הון?
לא, רכב זה כלי שיצר גם המון שינויים חיוביים משמעותית בעולם. טוב לצד הרע, וזה מאבק תמידי לקחת את זה יותר לצד החיובי ולא להמנע מזה לגמרי בגלל דברים רעים.
אותו דבר גם עם AI. במקום רק להזהיר כמה זה מסוכן, צריך לדבר המון על הפוטנציאל ואיך אפשר לקדם עם זה תהליכים חיוביים. איך זה יכול למנף עובדים, ולשפר את חייהם. איך זה יכול לאפשר חינוך טוב יותר באזורים מוכי אסונות וחסרי תשתיות כמו עזה, ועוד ועוד.
צריך שאנשים יראו את הטוב בזה, ויקחו על עצמם ליצור את הדברים החיוביים הללו.
אחרת כל מה שנשאר איתו הם אותם אנשים שרוצים להשתמש בכלים הללו לרעה.

Re: על הדימיון בין תעשיית הפחם של קנטאקי ומהפכת ה-AI

נשלח: 19 יולי 2023, 11:35
על ידי pelegs
אבל שום דבר ממה שכתבת לא סותר את מה שהוא אומר בסרטון. בסיכום: כמו שפחם הוא לא רע או טוב אינהרנטית, אלא השימוש בו ע"י בעלי הון במסגרת קפיטליסטית הוא הבעיה, ככה גם עם AI. ובמקום לחזור שוב על אותן הטעויות מהתקופה ההיא, כדאי לנו ללמוד מהן.