https://www.haaretz.co.il/sport/world-c ... fea2ae0000
פיפ"א שוב התקפלה, וגם המנהג הזה כמעט נעלם מהמגרשים בקטאר
המסורת ארוכת השנים של החלפת חולצות בתום משחקים מתקיימת כעת ברובה בחדרי ההלבשה, כי פיפ"א ממשיכה להיענות לכל דרישה של קטאר ■ יש מקרים בהם פיפ"א מסרבת להתכופף. כמו למשל עם נבחרת בלגיה ■ האם שווי שוק של שחקניה יכול לקבוע הצלחה של נבחרת?
עוזי דן
שליח "הארץ" לקטאר
20:29, 12 בדצמבר 2022
לא מעט דברים שונים יש במונדיאל הזה בקטאר, כולל חיסרון אחד שאולי לא רבים שמו לב אליו. משהו שהתרגלנו לראות בקביעות אחרי משחקי קבוצות ונבחרות, בטח בטורנירים בינלאומיים: החלפת חולצות. זאת אומרת היא כן מתקיימת, אבל רוב הזמן בהיחבא - במנהרה היורדת לחדרי ההלבשה או בחדרי ההלבשה עצמם. לא כפי שתמיד קורה על הדשא בסיומי משחקים.
יש דברים – העברת הטורניר לחורף למשל – שנעשו מזמן, אבל לא מעט שינויים צצו רק ערב המונדיאל. למשל האיסור הגורף על כל סמל להט"בי שהוא, כולל המחלוקת על סרטי הקפטנים של הנבחרות המערב-אירופיות (שהחליטו לוותר); פניית הפרסה לגבי מכירת אלכוהול באזור האיצטדיונים; וכעת מתברר שגם החלפת החולצות המסורתית. אפשר גם את זה לפטור ב"זה לא חשוב", שממילא השחקנים מחליפים את החולצות רק לא לעיני הקהל, אבל זו עוד התכופפות של פיפ"א בפני הקטארים. ואם בהחלטות האחרות עוד אפשר למצוא היגיון מסוים בחלק מהאיסורים - הרי זו לחלוטין דרישה הזויה.
גם כאן יש מי שמפסיד ומי שמרוויח. אחד הזוכים הגדולים הוא קמרון דבלין, שחקן די אלמוני עבור רוב אוהדי הכדורגל בעולם. מדובר בשחקן הארטס הסקוטית וחבר סגל הנבחרת האוסטרלית שלא שיחק דקה בטורניר. במצב רגיל השחקנים שסיימו את שמינית הגמר נגד ארגנטינה היו מחליפים חולצות עם שחקני האלביסלסטה ואחד מהם, סביר כוכב יחסית בנבחרתו, היה זוכה להחליף חולצה עם ליאו מסי. אבל בהינתן האיסור זה לא קרה. מה שכן אירע זה שדבלין זכה מההפקר אחרי ההפסד של אוסטרליה 2:1 בשמינית הגמר.
"עליתי לכר הדשא אחרי ההפסד, כמו שאר שחקני הספסל, לנחם את הבחורים. אחרי זה ניגשתי למסי ולחצתי לו את היד", סיפר דבלין כאשר נחתה נבחרת אוסטרליה בסידני אחרי הדחתה, "ניסיתי את מזלי, אמרתי לו 'ניפגש בפנים בדרך לחדרי ההלבשה?' וזה מה שהיה. האמת שחשבתי שאחד הבחורים ששיחקו יקבל את החולצה שלו אבל אף אחד לא ניסה, אז אמרתי למה שלא אנסה".
דבלין לא מחזיק בציפיות גדולות לגבי מה שעבר על החולצה שלו, אבל הוא יודע מה הוא יעשה בחולצה של כוכב נבחרת ארגנטינה: "אני לא יודע אם החולצה שלי תהיה על הקיר שלו או שהוא בכלל השאיר אותה בחדר ההלבשה על הרצפה – אני לא אכעס גם אם זה קרה, הייתי מופתע שבכלל לקח את החולצה שלי – אבל הוא היה נחמד למרות שהוא בטוח לא יודע מי אני וגם הפגין כבוד. החולצה שלו תהיה על הקיר שלי, זה בטוח. אבא שלי דואג לזה, למעשה ברגע שנתתי לאבא שלי את החולצה אני לא בטוח שהוא ירשה לי לגעת בה יותר".
קידום מסחרי אסור, למעט זה שמותר
יש דברים לגביהם פיפ"א מסרבת להתכופף, כמו במקרה של נבחרת בלגיה. לפני משחקה הראשון בקטאר, פיפ"א פסלה את התלבושת השנייה של "השדים האדומים". הם הסתדרו בלעדיה בשלב הבתים מסיבות שונות ולאחר מכן הודחו, אך במידה שהיו מעפילים לשלבי הנוקאאוט ייתכן שהיה עליהם לכסות את המילה LOVE המופיעה על צווארון החולצה.
הכיסוי היה נדרש לא מסיבה דומה לסרטי הקפטן עם הכיתוב "One Love" בצבעי דגל הגאווה, שנאסרו בגלל שהם מהווים כביכול מסר פוליטי, אלא דווקא בגלל עניין מסחרי. הלוגו על הצווארון, כולל המלה LOVE, הוא של תת ספונסרית – פסטיבל המוזיקה Tomorrowland, הנערך באנטוורפן ומושך אליו מאות אלפי אנשים. הפסטיבל מקדם "שיוויון, הכלה וחופש" ובלוגו שלו כאמור מופיעה המלה אהבה. החולצה נדחתה על ידי פיפ"א ולפי ההתאחדות הבלגית הסיבה היתה "איסור קידום של מותג מסחרי משום סוג". כמובן, חוץ מפיפ"א ואדידס (במקרה הזה).
כשזה 11 מול 11, שווי השוק פחות חשוב
האם שווי הסגל ושווי שוק של שחקנים יכולים לקבוע הצלחה? התשובה היא שבמאקרו כן אבל במיקרו לא. ככל שקבוצה או נבחרת שווה יותר גוברים סיכוייה להצליח ולזכות בתואר, אבל בסוף – וזו הגדולה בכדורגל – מדובר ב-11 מול 11 והכל יכול להיות.
בשני המונדיאלים הקודמים הנבחרת שהיתה במקום השני בשווי הסגל הכללי שלה (גרמניה ב-2014) ובמקום הראשון (צרפת ב-2018) זכו בגביע. הפעם, שתי הראשונות הודחו כבר ברבע הגמר: אנגליה הגיעה עם הסגל היקר ביותר (1.26 מיליארד יורו, כולל ג'וד בלינגהאם ופיל פודן, מקום 3-4 ברשימת השחקנים לפי שווי השוק המוערך שלהם); ברזיל עם הסגל השני בגובהו מבחינת שווי (1.14 מיליארד יורו כולל ויניסיוס, שמוערך ב-120 מיליון יורו והוא השני בשוויו במונדיאל).
גם פורטוגל מהמקום הרביעי (937 מיליון) עפה ברבע, שלא לדבר על כך שספרד החמישית אפילו לא עברה את שמינית הגמר. גרמניה, השישית בשוויה, הודחה כבר בשלב הבתים. ה"יקרה" ביותר שנשארה בטורניר היא אלופת העולם צרפת (1.08 מיליארד יורו, כולל השחקן היקר מכולם, קיליאן אמבפה ששוויו לפני הטורניר הוערך ב-160 מיליון יורו), שנמצאת במקום השלישי. היכן מדורגות יתר הנבחרות? ארגנטינה שביעית עם שווי שחקנים של 633 מיליון יורו, קרואטיה במקום ה-11 (377 מיליון). גם כאן מרוקו הפתיעה, כשהיא השתחלה לארבע האחרונות בטורניר מהמקום ה-18 בדירוג (251 מיליון יורו, ממוצע של פחות מעשרה מיליון יורו לשחקן).