מעצר מנהלי
נשלח: 24 ספטמבר 2022, 13:40
הקונספט "מעצר מנהלי" מוזכר מדי פעם בפורום, אבל כמעט אף פעם לא מובהר מה זה בעצם, ולמה מדובר באחד הכלים הכי אכזריים שישראל מפעילה נגד פלסטינים (אזרחיה ונתיניה כאחד), ובאופן נדיר מאד גם נגד יהודים.
במקום לתת עובדות יבשות אני אחלוק סיפור שאני מכיר באופן אישי: המעצר המנהלי של מוסא אבו-מאריה, נתין פלסטיני מהכפר בית עומאר מצפון לאל-חליל (חברון).
במהלך 2007 ו-2008 מוסא היה אחד ממובילי המאבק הבלתי-אלים בכפר שלו כנגד הממשל הצבאי וגזל אדמות הכפר ע"י ישראל. מדי פעם ישראלים ואזרחים בינ"ל היו משתתפים במאבק הזה (ואני ביניהם). באפריל 2008 הצבא עצר את מוסא והכניס אותו למעצר מנהלי לשישה חודשים. מה זה אומר בעצם? שלא מביאים נגדו שום אישום, אלא מחזיקים אותו במעצר מתוך חשש שהוא עתיד לבצע פשע. כמו בסרט "דו"ח מיוחד" רק במקום שלושה "רואים" (המוזרים הללו בבריכה) שחוזים בפשע לפני ביצועו, מדובר בפקידי שב"כ שטוענים שיש להם חשדות שיתבצע פשע. ע"פ חוק מעצר מנהלי לא יכול להיות ללא זמן מוגבל, אלא צריך לחדש אותו מדי כמה חודשים - בטח לא תופתעו לשמוע שעבור פלסטינים רבים המעצר מתחדש שוב ושוב ושוב, גם בלי ראיות ובלי האשמה. בקיצור, אדם נרקב בכלא כי מישהו במשטרה החשאית החליט שהוא עלול, אולי, לבצע פשע, אבל אין נגדו ראיות. וזו לא השערה שלא היו ראיות אמיתיות במקרה של מוסא: אם היו ראיות נגדו היו מביאים אותו למעצר רגיל ובהתאם היו עורכים לו משפט רגיל. בדיוק כמו אדם שגנב או אשכרה ביצע פשע - זה קורה כל יום עשרות פעמים גם בתוך ישראל וגם בשטחים.Q
אחרי כמה חודשים במעצר מוסא הגיש בג"ץ בדרישה לשחרר אותו, ונערך דיון בעניינו בבית המשפט העליון. שוב, אני אדגיש - הוא לא ידע במה מאשימים אותו, והגישה שלו לעורך דין הוגבלה מאד (הוא יוצג ע"י גבי לסקי, היום ח"כית מטעם מרצ). לא שזה היה עוזר לו אם הוא היה יכול לשוחח עם גבי 24/7, גם לה לא מסרו מה ההאשמות נגדו ומהן הראיות (כמו שעושים בהליך פלילי רגיל). שימו לב שזה הולך נגד כל מה שאנחנו מגדירים בעולם המודרני כ"משפט הוגן": אני אזכיר שוב שהנעצר לא יודע במה מאשימים אותו, אין לו גישה לראיות, אין לעו"ד שלו גישה לראיות או מושג מה ההאשמה, ולאף אחד אין מושג כמה זמן הוא ישאר עצור כי כל כמה חודשים אפשר לחדש את המעצר המנהלי. פשעי האינקוויזציה מחווירים לעומת מה שקורה במעצרים כאלו.
בקיצור, הגיע יום הדיון בעניינו של מוסא, ויצא לי להיות נוכח בדיון (כחלק מהקהל). הדיון נוהל בפני הרכב שלושה שופטי בית המשפט העליון בראשות איילה פרוקצ'יה. הפרקליטות הצבאית יחד עם השב"כ טענו שמדובר באדם מסוכן מאד, שהוא איכשהו מצד אחד פעיל בתא של הג'יהאד האיסלמי ובו-זמנית פעיל בודד (השופטים הפנו את תשומת ליבה של נציגת הפרקליטות לסתירה בטענות הצבא והשב"כ). מוסא מצד שני טען שהוא אמנם היה פעיל בגי'האד האיסלאמי לפני למעלה מעשור וישב בכלא על כך (לא על פעילות כלשהי אלא על קשרים לארגון) - אבל בכלא הישראלי הוא שינה את דעתו מרעיון המאבק הצבאי והחל לקרוא וללמוד על מאבקים בלתי-אלימים. בהתאם, מאז שיצא מהכלא הוא לקח חלק במאבקים כאלה תוך שיתוף פעולה עם ארגונים ישראלים ובינ"ל, וניתק כל קשר עם הג'יהאד האיסלאמי.
בגדול היה נראה שפניו של מוסא לשחרור, אבל אז הפרקליטות הצבאית דרשה לדון בחומרים חסויים בעניינו. מוסא עצמו ועורכת דינו לא מורשים לשמוע את הדיון הזה, ולכן הם הוצאו מאולם המשפט (ובהתאם גם הקהל). תקלטו את האבסורד: לא רק שהנאשם לא יודע מה היא ההאשמה נגדו, אפילו בזמן דיון בסוגיה של המעצר מול שופטים אסור לו ולעורכת הדין שלו לדעת מהן הראיות נגדו. איך אפשר לארגן הגנה משפטית בסיטואציה כזו? זה מנוגד לבסיס של משפט הוגן שישראל מתפארת בקיומו כביכול תחת שלטונה. אחרי הדיון בחומרים החסויים, מוסא, עוה"ד והקהל נקראו בחזרה להיכל, שם השופטת פרוקצי'ה אמרה בפנים רציניים מאד ש"חומר החקירה כבד מאד" ולכן בית הדין דוחה את בקשת השחרור של מוסא. מהם אותם החומרים? לעולם לא נדע - אין תיעוד פומבי שלהם, ואף אחד לא היה שם בשביל לשמוע. הפרקליטות והשופטים היו לבדם בחדר למשך כרבע שעה ורק הם יודעים מה נאמר שם. לעזאזל, מבחינתו יכול להיות שהשב"כ הראה לשופטת תמונות מביכות שלה בוגדת בבן-הזוג שלה או משהו, או שהם החליפו צחוקי םבמשך כמה דקות. זה כמובן לא סביר, אבל שוב - אין לנו מושג מה הלך שם. אבסורד בחזקת מיליון.
מוסא נשאר במעצר מנהלי במשך כשנתיים אחרי הדיון הזה, ואז שוחרר ללא שום האשמה. כלומר בסופו של יום "האדם המסוכן" שהיה כ"כ קריטי להחזיק אותו במעצר במשך שנתיים וחצי בלי שהוא אפילו יודע במה מאשימים אותו התברר כאדם בלתי-מסוכן בעליל, שלא ביצע שום פשע שהצדיק אפילו דיון מנהלתי שלא לדבר על פלילי. מוסא כמובן לא קיבל שום פיצוי כספי או אחר על הזוועה הזו שגזלה שנתיים וחצי מחייו.
עכשיו, לכל אחד שאינו ציני מוחלט ברור מאד מה באמת הייתה סיבת המעצר של מוסא: הוא הפריע למדינה עם ההפגנות הבלתי-אלימות שהוא ארגן. הפגנות אלימות עוד אפשר לפזר באלימות, וכשהן מתרחשות קל להצדיק לישראלים למה עוד פלסטיני נרצח ע"י הצבא. אבל אם הצבא יורה במפגין בלתי-אלים, במיוחד אם יש תיעוד, זה לא נוח ועלול לגרור בלאגן תקשורתי (במיוחד מחוץ לישראל). אז במקום לאפשר לפלסטינים גישה לאדמות שלהם, בצבא ובשב"כ החליטו הלכה למעשה לחטוף אדם ולהחזיק אותו בשבי במשך שנתיים וחצי, כדי למנוע ממנו לפעול ולהטיל אימה על משפחתו ופלסטינים אחרים מהכפר שלו שעלולים "להתפתות" להמשיך במאבק. למרבה השמחה, הטריק הזה לא עבד להם וההפגנות בבית עומאר נמשכו. למרבה העצב לא באמת התרחשה שום התקדמות בעניין אדמות הכפר, וכמובן משטר האפרטהייד הישראלי ממשיך להתקיים בשטח.
לפי בצלם, נכון לסוף חודש ספטמבר 2020 החזיקה ישראל במעצר מנהלי כ-376 פלסטינים (וכנראה שיותר, אבל אי אפשר לדעת בוודאות). מאז מעצרו של מוסא שהו במעצרים מנהליים אלפי פלסטינים. אלפי אנשים ששנים מחייהם נגזלו, ללא היכולת להגן על עצמם בבית המשפט, או אפילו לדעת במה הם מואשמים וכמה זמן הם יהיו בסיטואציה הזו. רובם המוחלט משוחררים ללא האשמה וללא מעבר למסלול פלילי רגיל - כלומר המעצר היה מיותר ולמדינה אין מספיק ראיות כדי להצדיק הליך פלילי. מדובר נטו בכלי הטלת אימה על אוכלוסיה כבושה, קרי טרור.
במקום לתת עובדות יבשות אני אחלוק סיפור שאני מכיר באופן אישי: המעצר המנהלי של מוסא אבו-מאריה, נתין פלסטיני מהכפר בית עומאר מצפון לאל-חליל (חברון).
במהלך 2007 ו-2008 מוסא היה אחד ממובילי המאבק הבלתי-אלים בכפר שלו כנגד הממשל הצבאי וגזל אדמות הכפר ע"י ישראל. מדי פעם ישראלים ואזרחים בינ"ל היו משתתפים במאבק הזה (ואני ביניהם). באפריל 2008 הצבא עצר את מוסא והכניס אותו למעצר מנהלי לשישה חודשים. מה זה אומר בעצם? שלא מביאים נגדו שום אישום, אלא מחזיקים אותו במעצר מתוך חשש שהוא עתיד לבצע פשע. כמו בסרט "דו"ח מיוחד" רק במקום שלושה "רואים" (המוזרים הללו בבריכה) שחוזים בפשע לפני ביצועו, מדובר בפקידי שב"כ שטוענים שיש להם חשדות שיתבצע פשע. ע"פ חוק מעצר מנהלי לא יכול להיות ללא זמן מוגבל, אלא צריך לחדש אותו מדי כמה חודשים - בטח לא תופתעו לשמוע שעבור פלסטינים רבים המעצר מתחדש שוב ושוב ושוב, גם בלי ראיות ובלי האשמה. בקיצור, אדם נרקב בכלא כי מישהו במשטרה החשאית החליט שהוא עלול, אולי, לבצע פשע, אבל אין נגדו ראיות. וזו לא השערה שלא היו ראיות אמיתיות במקרה של מוסא: אם היו ראיות נגדו היו מביאים אותו למעצר רגיל ובהתאם היו עורכים לו משפט רגיל. בדיוק כמו אדם שגנב או אשכרה ביצע פשע - זה קורה כל יום עשרות פעמים גם בתוך ישראל וגם בשטחים.Q
אחרי כמה חודשים במעצר מוסא הגיש בג"ץ בדרישה לשחרר אותו, ונערך דיון בעניינו בבית המשפט העליון. שוב, אני אדגיש - הוא לא ידע במה מאשימים אותו, והגישה שלו לעורך דין הוגבלה מאד (הוא יוצג ע"י גבי לסקי, היום ח"כית מטעם מרצ). לא שזה היה עוזר לו אם הוא היה יכול לשוחח עם גבי 24/7, גם לה לא מסרו מה ההאשמות נגדו ומהן הראיות (כמו שעושים בהליך פלילי רגיל). שימו לב שזה הולך נגד כל מה שאנחנו מגדירים בעולם המודרני כ"משפט הוגן": אני אזכיר שוב שהנעצר לא יודע במה מאשימים אותו, אין לו גישה לראיות, אין לעו"ד שלו גישה לראיות או מושג מה ההאשמה, ולאף אחד אין מושג כמה זמן הוא ישאר עצור כי כל כמה חודשים אפשר לחדש את המעצר המנהלי. פשעי האינקוויזציה מחווירים לעומת מה שקורה במעצרים כאלו.
בקיצור, הגיע יום הדיון בעניינו של מוסא, ויצא לי להיות נוכח בדיון (כחלק מהקהל). הדיון נוהל בפני הרכב שלושה שופטי בית המשפט העליון בראשות איילה פרוקצ'יה. הפרקליטות הצבאית יחד עם השב"כ טענו שמדובר באדם מסוכן מאד, שהוא איכשהו מצד אחד פעיל בתא של הג'יהאד האיסלמי ובו-זמנית פעיל בודד (השופטים הפנו את תשומת ליבה של נציגת הפרקליטות לסתירה בטענות הצבא והשב"כ). מוסא מצד שני טען שהוא אמנם היה פעיל בגי'האד האיסלאמי לפני למעלה מעשור וישב בכלא על כך (לא על פעילות כלשהי אלא על קשרים לארגון) - אבל בכלא הישראלי הוא שינה את דעתו מרעיון המאבק הצבאי והחל לקרוא וללמוד על מאבקים בלתי-אלימים. בהתאם, מאז שיצא מהכלא הוא לקח חלק במאבקים כאלה תוך שיתוף פעולה עם ארגונים ישראלים ובינ"ל, וניתק כל קשר עם הג'יהאד האיסלאמי.
בגדול היה נראה שפניו של מוסא לשחרור, אבל אז הפרקליטות הצבאית דרשה לדון בחומרים חסויים בעניינו. מוסא עצמו ועורכת דינו לא מורשים לשמוע את הדיון הזה, ולכן הם הוצאו מאולם המשפט (ובהתאם גם הקהל). תקלטו את האבסורד: לא רק שהנאשם לא יודע מה היא ההאשמה נגדו, אפילו בזמן דיון בסוגיה של המעצר מול שופטים אסור לו ולעורכת הדין שלו לדעת מהן הראיות נגדו. איך אפשר לארגן הגנה משפטית בסיטואציה כזו? זה מנוגד לבסיס של משפט הוגן שישראל מתפארת בקיומו כביכול תחת שלטונה. אחרי הדיון בחומרים החסויים, מוסא, עוה"ד והקהל נקראו בחזרה להיכל, שם השופטת פרוקצי'ה אמרה בפנים רציניים מאד ש"חומר החקירה כבד מאד" ולכן בית הדין דוחה את בקשת השחרור של מוסא. מהם אותם החומרים? לעולם לא נדע - אין תיעוד פומבי שלהם, ואף אחד לא היה שם בשביל לשמוע. הפרקליטות והשופטים היו לבדם בחדר למשך כרבע שעה ורק הם יודעים מה נאמר שם. לעזאזל, מבחינתו יכול להיות שהשב"כ הראה לשופטת תמונות מביכות שלה בוגדת בבן-הזוג שלה או משהו, או שהם החליפו צחוקי םבמשך כמה דקות. זה כמובן לא סביר, אבל שוב - אין לנו מושג מה הלך שם. אבסורד בחזקת מיליון.
מוסא נשאר במעצר מנהלי במשך כשנתיים אחרי הדיון הזה, ואז שוחרר ללא שום האשמה. כלומר בסופו של יום "האדם המסוכן" שהיה כ"כ קריטי להחזיק אותו במעצר במשך שנתיים וחצי בלי שהוא אפילו יודע במה מאשימים אותו התברר כאדם בלתי-מסוכן בעליל, שלא ביצע שום פשע שהצדיק אפילו דיון מנהלתי שלא לדבר על פלילי. מוסא כמובן לא קיבל שום פיצוי כספי או אחר על הזוועה הזו שגזלה שנתיים וחצי מחייו.
עכשיו, לכל אחד שאינו ציני מוחלט ברור מאד מה באמת הייתה סיבת המעצר של מוסא: הוא הפריע למדינה עם ההפגנות הבלתי-אלימות שהוא ארגן. הפגנות אלימות עוד אפשר לפזר באלימות, וכשהן מתרחשות קל להצדיק לישראלים למה עוד פלסטיני נרצח ע"י הצבא. אבל אם הצבא יורה במפגין בלתי-אלים, במיוחד אם יש תיעוד, זה לא נוח ועלול לגרור בלאגן תקשורתי (במיוחד מחוץ לישראל). אז במקום לאפשר לפלסטינים גישה לאדמות שלהם, בצבא ובשב"כ החליטו הלכה למעשה לחטוף אדם ולהחזיק אותו בשבי במשך שנתיים וחצי, כדי למנוע ממנו לפעול ולהטיל אימה על משפחתו ופלסטינים אחרים מהכפר שלו שעלולים "להתפתות" להמשיך במאבק. למרבה השמחה, הטריק הזה לא עבד להם וההפגנות בבית עומאר נמשכו. למרבה העצב לא באמת התרחשה שום התקדמות בעניין אדמות הכפר, וכמובן משטר האפרטהייד הישראלי ממשיך להתקיים בשטח.
לפי בצלם, נכון לסוף חודש ספטמבר 2020 החזיקה ישראל במעצר מנהלי כ-376 פלסטינים (וכנראה שיותר, אבל אי אפשר לדעת בוודאות). מאז מעצרו של מוסא שהו במעצרים מנהליים אלפי פלסטינים. אלפי אנשים ששנים מחייהם נגזלו, ללא היכולת להגן על עצמם בבית המשפט, או אפילו לדעת במה הם מואשמים וכמה זמן הם יהיו בסיטואציה הזו. רובם המוחלט משוחררים ללא האשמה וללא מעבר למסלול פלילי רגיל - כלומר המעצר היה מיותר ולמדינה אין מספיק ראיות כדי להצדיק הליך פלילי. מדובר נטו בכלי הטלת אימה על אוכלוסיה כבושה, קרי טרור.