תוצאות אמת: ניצחון ענק לגוש הימין, בל"ד ומרצ נמחקו :)

[pelegs]

זה תמיד - אבל תמיד! - האזרחים הפלסטינים ונציגיהם הפוליטיים שצריכים להתגמש ולוותר על עקרונות בסיסיים בשביל שלא יהיה להם גרוע יותר, ואז כשהציונים הליברלים לא מצליחים למנוע ממשלת ימין קיצוני זה איכשהו באשמתם. חלאס.

[הפועל]

בשורה התחתונה, על האחריות שלו למצב השמאל הציוני מכה על חטא ואוכל את עצמו במידה הולכת וגוברת כבר עשרות שנים. ובצדק מוחלט. כולל מאז הבחירות האחרונות שיש מלחמת האשמות בלתי פוסקת. ושוב, בצדק מוחלט. הדבר האחרון שאפשר לאמר על השמאל הציוני זה שאין לו אחריות גדולה לנקודה שהגענו אליה. ולכן בצדק מנהיגיו ומצביעיו שוב ושוב אוכלים את עצמם על מה היו יכולים וצריכים לעשות אחרת כדי לא להגיע לקטסטרופה הנוכחית.

לעומת זאת הדבר האחרון שאפשר לאמר על מנהיגי חד"ש-תע"ל זה שהם לוקחים אחריות, שיש שם חשבון נפש מעמיק שמכה על חטא במחשבה מה אנחנו יכולנו לעשות אחרת בתקופת הממשלה הקודמת כדי להפחית את הסיכוי שנגיע לחיסולים סטייל קוזה נוסטרה בשדות של אבן סנאן. מה שיש (וכאן באשכול זה משוקף היטב) עוד ועוד מאותו דבר, התעסקות באשמה של אחרים. למרבה הצער יש הרבה מאד אשמה לאחרים במצב הנוכחי, מן הסתם מבחינה היסטורית זה ברור שמרבית האשמה היא על אחרים.
אבל היא לא בלעדית. בטח לא בקדנציה האחרונה. בטח לא בהקשר של מה שקורה ספציפית עכשיו לערביי ישראל ולפלסטינים.

הכי קל להתעלם מזה ולהמשיך בצעקות האוטומטיות שמאשימות את הציונים בהכל, ומתעסקות שוב ושוב בנסיבות ההיסטוריות וכמה שהמפלגות הציוניות חרא (וברוך השם, יש שם המון חרא). זה לא משנה את העובדה שהיתה (והלוואי ושוב תהיה) הזדמנות למנהיגי חד"ש-תע"ל להשפיע. באמת להשפיע, לא בכאילו. ברמה הכי ישירה המשך קיומה של הממשלה הקודמת היה מילולית מציל חיים, עשרות אם לא מאות אזרחים ערבים, ומונע את הפיכת חייהם של המצביעים שלהם מחרא לגיהנום עלי אדמות שהם היום.
ולמרות שזה היה ברור בזמן אמת, מנהיגי חד"ש-תע"ל עשו כמיטב יכולתם לאורך רוב חיי הממשלה כדי לקצר את חייה ולהקטין את הלגיטימציה שלה (עד שזה כבר היה מאוחר מדי ולא שינה כי הממשלה מעשית נפלה והבחירות היו בפתח). ואחרי תקריות כמו אתמול אפשר רק לבכות על ההחמצה הזאת.

[ארז שדה]

בשורה התחתונה, על האחריות שלו למצב השמאל הציוני מכה על חטא ואוכל את עצמו במידה הולכת וגוברת כבר עשרות שנים. ובצדק מוחלט. כולל מאז הבחירות האחרונות שיש מלחמת האשמות בלתי פוסקת. ושוב, בצדק מוחלט. הדבר האחרון שאפשר לאמר על השמאל הציוני זה שאין לו אחריות גדולה לנקודה שהגענו אליה. ולכן בצדק מנהיגיו ומצביעיו שוב ושוב אוכלים את עצמם על מה היו יכולים וצריכים לעשות אחרת כדי לא להגיע לקטסטרופה הנוכחית.

לעומת זאת הדבר האחרון שאפשר לאמר על מנהיגי חד"ש-תע"ל זה שהם לוקחים אחריות, שיש שם חשבון נפש מעמיק שמכה על חטא במחשבה מה אנחנו יכולנו לעשות אחרת בתקופת הממשלה הקודמת כדי להפחית את הסיכוי שנגיע לחיסולים סטייל קוזה נוסטרה בשדות של אבן סנאן. מה שיש (וכאן באשכול זה משוקף היטב) עוד ועוד מאותו דבר, התעסקות באשמה של אחרים. למרבה הצער יש הרבה מאד אשמה לאחרים במצב הנוכחי, מן הסתם מבחינה היסטורית זה ברור שמרבית האשמה היא על אחרים.
אבל היא לא בלעדית. בטח לא בקדנציה האחרונה. בטח לא בהקשר של מה שקורה ספציפית עכשיו לערביי ישראל ולפלסטינים.

הכי קל להתעלם מזה ולהמשיך בצעקות האוטומטיות שמאשימות את הציונים בהכל, ומתעסקות שוב ושוב בנסיבות ההיסטוריות וכמה שהמפלגות הציוניות חרא (וברוך השם, יש שם המון חרא). זה לא משנה את העובדה שהיתה (והלוואי ושוב תהיה) הזדמנות למנהיגי חד"ש-תע"ל להשפיע. באמת להשפיע, לא בכאילו. ברמה הכי ישירה המשך קיומה של הממשלה הקודמת היה מילולית מציל חיים, עשרות אם לא מאות אזרחים ערבים, ומונע את הפיכת חייהם של המצביעים שלהם מחרא לגיהנום עלי אדמות שהם היום.
ולמרות שזה היה ברור בזמן אמת, מנהיגי חד"ש-תע"ל עשו כמיטב יכולתם לאורך רוב חיי הממשלה כדי לקצר את חייה ולהקטין את הלגיטימציה שלה (עד שזה כבר היה מאוחר מדי ולא שינה כי הממשלה מעשית נפלה והבחירות היו בפתח). ואחרי תקריות כמו אתמול אפשר רק לבכות על ההחמצה הזאת.

חד"ש - תע"ל רצתה להשפיע על הפוליטיקה ולתמוך מבחוץ בממשלה בתנאי שהיא תראה נכונות ללכת לקראתה , הוצגו 5 תנאים שהם לא בשמיים תנאים שממשלת מרכז שמאל יכולה בהחלט לעמוד בהם התגובה הייתה סירוב מוחלט. כחול לבן ויש עתיד העדיפו לכרות ברית עם בנט סער וליברמן מאשר עם חד"ש תע"ל וכאשר אנו שומעים את מירב כהן היום אנו רואים שהמדיניות לא השתנתה.
בבחירות הבאות איימן עודה לא יתמודד ואני מקווה מאוד שההנהגה החדשה של חד"ש תמשיך בקו שלו שחתר להשפעה על הפוליטיקה אבל לא בכל תנאי. בכל מקרה צריך שניים לטנגו וכל עוד המרכז הישראלי יעדיף את הימין הליברלי על חד"ש -תע"ל לא יהיה שינוי אמיתי לצערי.

[הפועל]

לא דיברתי על תמיכה בממשלה. זה לא היה ריאלי, גם בנט ולפיד לא רצו את זה כי זה היה הורס את הלגיטימציה המועטה שהיתה לממשלה שלהם (ואפשר לנהל פה סימפוזיון על למה זה לא טוב, אבל זה היה המצב הנתון).
דיברתי על כך שלא היו חייבים לתקוף אותה ואת רע"ם השכם בערב, ברטוריקה מאד תוקפנית, ולהציג אותה כגרועה לא פחות, ואפילו יותר, מהאלטרנטיבה. כמו שאמרתי, הדינמיקה הזאת מאד השפיעה על חברי הכנסת הערבים מרע"ם ומרצ.
הממשלה היתה נופלת כנראה בכל מקרה בסופו של דבר. אבל אני די בטוח שזה היה מאפשר לה הרבה יותר מרחב פעולה ומפחית את הלחצים הפנימיים, ואני מאמין שקונה לה לפחות עוד כמה חודשים.

[teknoboy]

נראה לי די ברור שכל מי שלא הצביע למפלגות השמאל באופוזיציה "אשם", בין אם הוא הצביע לקואליציה, לפאשיסטים ממש או סתם לא יצא מהבית.
אבל זה מובן מאליו.
בהקשר הפוליטי\מפלגתי, מה שמעניין זה *את מי מאשימים*.
משום מה לא מאשימים את ראש הממשלה, שאיבד כחצי מהסיעה שלו ולכן גם את הרוב הקואליציוני, אלא מפלגת אופוזיציה זעירה שמייצגת מיעוט שחי חיים של אזרחים סוג ב' וליטרלי נאבק על חייו.

[הפועל]

באמת לא מאשימים אותו?! אתה לא עוקב אחרי התקשורת הישראלית?
שפכו הררי מילים על איך הוא פישל בענק בתחזוקת הסיעה שלו. חבטו בו מכל כיוון אפשרי. חפרו באשמה של כולם מכל כיוון. ואין ספק שכל רכיבי הקואליציה הזאת ראויים לביקורת והיו יכולים להתנהל אחרת,

[teknoboy]

באמת לא מאשימים אותו?! אתה לא עוקב אחרי התקשורת הישראלית?
שפכו הררי מילים על איך הוא פישל בענק בתחזוקת הסיעה שלו. חבטו בו מכל כיוון אפשרי. חפרו באשמה של כולם מכל כיוון. ואין ספק שכל רכיבי הקואליציה הזאת ראויים לביקורת והיו יכולים להתנהל אחרת,

התכוונתי בהקשר שלנו (לצורך העניין, בשיח פנימי של השמאל על פלגיו עד המרכז המיליטריסטי).

למען האמת אני גם לא חושב שאם מישהו היה נמנע מטעות כזאת או אחרת (אם תע"ל לא היו תוקפים את רע"מ, אם העבודה הייתה מתאחדת עם מרצ, אם מרצ הייתה בוחרת לרשימה אנשים שמייצגים את הדעות שהיא רצה איתן ולא דברים אחרים, אם בנט היה מסוגל לא לאבד כל ח"כ שלישי לטובת שוחד ולא להיות פאשיסט שונא ערבים ותומך קוהלת באופן כללי וכו' וכו' וכו') המצב היה משתנה יותר מדי.
תוצאות הבחירות לא נופלות על המדינה יש מאין.
הסחף בציבור היהודי בישראל ימינה לעבר עמדות קוואזי-נאציות הוא הבעיה של ישראל, לא מי ראש הממשלה ומי כן או לא תומך מבחוץ.

[הפועל]

באמת לא מאשימים אותו?! אתה לא עוקב אחרי התקשורת הישראלית?
שפכו הררי מילים על איך הוא פישל בענק בתחזוקת הסיעה שלו. חבטו בו מכל כיוון אפשרי. חפרו באשמה של כולם מכל כיוון. ואין ספק שכל רכיבי הקואליציה הזאת ראויים לביקורת והיו יכולים להתנהל אחרת,

התכוונתי בהקשר שלנו (לצורך העניין, בשיח פנימי של השמאל על פלגיו עד המרכז המיליטריסטי).

למען האמת אני גם לא חושב שאם מישהו היה נמנע מטעות כזאת או אחרת (אם תע"ל לא היו תוקפים את רע"מ, אם העבודה הייתה מתאחדת עם מרצ, אם מרצ הייתה בוחרת לרשימה אנשים שמייצגים את הדעות שהיא רצה איתן ולא דברים אחרים, אם בנט היה מסוגל לא לאבד כל ח"כ שלישי לטובת שוחד ולא להיות פאשיסט שונא ערבים ותומך קוהלת באופן כללי וכו' וכו' וכו') המצב היה משתנה יותר מדי.
תוצאות הבחירות לא נופלות על המדינה יש מאין.
הסחף בציבור היהודי בישראל ימינה לעבר עמדות קוואזי-נאציות הוא הבעיה של ישראל, לא מי ראש הממשלה ומי כן או לא תומך מבחוץ.

זה שיש סחף זה ברור,זה שהמצב חרא זה ברור. לא צריך עוד נאום של איימן עודה בשביל ללמוד את זה, תודה רבה. השאלה עכשיו האם יושבים מהצד וצועקים "יש סחף! המצב חרא! כולם קקות!!!", או שמנסים לעשות משהו. מנהיגי חד"ש תע"ל בגדול בחרו באופציה א', שבגדול זאת האופציה היחידה שהיתה להם (לא באשמתם) רוב ההיסטוריה, חוץ מממשלת רבין השניה, שאז ניצלו אותה ובגדול. בהזדמנות השניה בהיסטוריה שהיתה להם אופציה ב', הם פוצצו אותה בדינמיט ומאז רק צועקים "מה אתם רוצים ממני כולם פה נאצים חוץ ממני". ובעיניי זה פתטי ועלוב, אנטי מנהיגותי, ועושה לי אלרגיה באופן כללי.
ולא רק שזה מתסכל ומרתיח, יותר חשוב מכך זה מראה שהם לא למדו שום דבר ושאם תהיה הזדמנות כזאת בקרוב שוב - לא תסריט מופרך בכלל - הם יתנהלו בדיוק אותו דבר. ושוב אנשים ימותו, ושוב כולנו נאכל אותה (עוד יותר) בגלל זה.

[teknoboy]

לגבי ההזדמנות השנייה, הם טוענים אחרת, לא? והדברים של שונאי הזועביז למיניהם די מתיישבים עם התיאור של טיבי.
לכעוס על מה שאולי יהיה בעתיד נראה לי כמו בזבוז אנרגיה

[pelegs]

בכנות, @הפועל, אני מציע לך לקרוא קצת תקשורת ערבית ולא לבסס את הדעה שלך על המפלגות הפלסטיניות רק ע"פ מה שאתה קורא בתקשורת העברית. ממה שאתה כותב עולה שאין לך ולו חצי מושג מה הולך שם בחברה, עם אילו סיטואציות מתמודדות המפלגות, מי תוקף את מי ועל מה וכו'. אני לא אומר את זה מתוך כעס, אלא בגלל שאתה כותב בדיוק את העמדה שהוצגה תדיר בתקשורת העברית הליברלית/שמאלית (עד כמה שיש כזו בישראל), שאם להיות עדין הקשר בינה לבין המציאות לוקה בחסר.

כאילו, זה וכמות האשמה שאתה מפיל על חד"ש, בל"ד ותע"ל ביחס לכוח ולאחריות שלנו במציאות.

[ארז שדה]

הבטיח וקיים, העיקר שאין פרטנר לשלום, אבו מאזן אשם , איימן עודה אשם , אחמד טיבי אשם