Chegi כתב: ↑13 פברואר 2022, 01:28
חיים הר זהב סיכם יפה במילותיו את היום.
וזה די מסביר למה ההפסד היום הוא לא מההפסדים הכי כואבים שהיו.
"
יצאתי מבלומפילד עצבני, כעוס וקצר רוח. דחקתי בבנות (14 ו-12), בעצבים, להישאר צמודות אליי בדרך לאוטו כדי להתרחק מהר ככל האפשר מהאצטדיון: יש לנו נסיעה של שעה לירושלים, ואני לא רוצה לחלוק את הכביש עם כל הזחוחים הקפיטליסטים האלה, אוהדי הניצחונות, שאני כל כך מתעב.
ואז, תוך כדי נסיעה, בסביבות נתב״ג, פתאום קלטתי מה ראיתי הערב על המגרש יחד איתן - משהו שהוא המשך ישיר של הדרבי הקודם שבו הייתי איתן, בגמר הגביע.
ראיתי ילדים שאתמול באו מהנוער, כאלה שעלו לבוגרים לפני שנה ושנתיים ושלוש, שחקנים בתחילת דרכם, עומדים מול כל מיני מדושני עונג ומרופדי חשבון בנק - ויכולים להם.
כי הפועל, בגדול, שיחקה ממש טוב היום. כי נכון, התוצאה מדכדכת: אבל רבאק, אני מעדיף שייזן או ליידנר משלנו בכל יום על כל שכיר חרב של הביוקר משלהם.
הצהובים יודעים שהם נמצאים איפה שאנחנו היינו ב-2012 מבחינת דרבים, וראו את זה עליהם: השלב הזה שבו מתחילים להבין שהמסיבה של הרצף בדרבי עומדת להיגמר, ואם לא היום אז מחר.
זוכרים איך הקהל שלהם זרק בזמנו חיתולים מהיציע בדרבי כי ידע שהשחקנים שלהם עושים במכנסיים? זוכרים איך אנחנו נראינו אחרי החמישייה?
אז כל זה נגמר. אנחנו כבר לא שם, בדיוק כמו שהם הפסיקו להיות שם ב-2012.
ועוד מילה אחת אחרונה, על הקהל:
כל מי שהגיעו היום לשערים 2, 5, 7 ו-8, הגיעו עם תחושת מחויבות מוחלטת. איזה קהל, יא אלוהים.
איזה קהל.
ימים טובים בדרך, חברות וחברים. ימים טובים בהחלט בדרך."