אדום מטלי כתב: ↑11 אפריל 2022, 22:17
אני רואה שהצטרפו לאשכול הרבה אנשי ימין.
ניכר שחלק מהמשתתפים החדשים לא עיינו באשכול מראשיתו, ובוודאי לא ביקרו בעשרות המקורות המובאים בו, והם מתייחסים לאירועים בימים הללו בלי קונטקסט בכלל ("אבל פיגועים", "אבל מחבלים", אבל מאורעות תרפ"ט"). לצערי גם חלק מהמגיבים נגררים לויכוח נקודתי בהתעלם מהקונטקסט. לכן חשוב לי לחזור על דברים שכבר הובאו, ולסקור בקצרה מה קרה כאן ב-120 שנה האחרונות. הנה:
בסוף המאה ה-19 אחרי פרעות קשות מהן סבלו יהודים באירופה, בעיקר במזרחה, נולדה הציונות כפתרון לבעייתם. הציונות שאפה ליצירת
מדינה יהודית בשטחי פלסטין, והחלה לפעול לשם כך. באותו זמן, אוכלוסיית פלסטין מנתה כמה מאות אלפים, פחות מ-10% מהם היו יהודים.
הציונות ומנהיגיה פעלו במרץ להשגת מטרותיהם: הם לא באו להשתלב עם הילידים בחלקת הארץ הזו, כמו שעשו מרבית היהודים בעולם שהגרו לארצות אחרות. הם רצו את הארץ לעצמם, על חשבון העם הילידי שחי אז בפלסטין. המסמכים, הנאומים, והטרימינולוגיה הציונית מאותו זמן לא מותירה ספק בכך(בשפתם: נישול, ייהוד, גאולת הארץ).
המודל שלהם היה Settler Colonialism, מודל שהיה מקובל אז על ידי המדינות אירופאיות (צרפת באלג'יר, בריטניה בארה"ב, קנדה, אוסטרליה, דרום אפריקה, ועוד). ראוי לציין שבכל המקומות בהם התקיים מבנה כזה של התיישבות, הוא בא על חשבון הילידים, וגרר טיהור אתני אכזרי.
הפלסטינים שהבינו להבין את מטרות הציונות החלו להתנגד לתהליכים שהתקדמו תחת ובחסות האיפריה הבריטית. ההתנגדות נשאה לא פעם אופי אלים ורצחני.
הטיהור האתני של פלסטין היה עד אז לא אלים, כי תחת השלטון הבריטי הוא לא יכל לצאת אל הפועל בכוח. אבל ההנהגה הציונות דברה בפירוש על טרנספר של הפלסטינים אל מחוץ לשטח שרצתה לעצמה.
ברגע שעזבו הבריטים את פלסטין - כאשר הפלסטינים שהתנגדו להחלטת האו"ם שהעניקה לציונים 55% מהארץ שהם ראו כארצם, יצאו להילחם על הארץ - הטיהור האתני יצא לפועל. אז נאלצו 85% מתושבי פלסטין לברוח מבתיהם. במסגרת הטיהור האתני גורשו/ברחו 750,000 בני אדם, ונהרסו עד היסוד ובאופן מכוון מאות כפרים כדי שתושביהם לא יוכלו לחזור אליהם.
חשוב להבין: בשל מטרות הציונות, הטיהור האתני היה מחויב המציאות - אם לא היו מסלקים את תושבי הארץ, היה רוב מוסלמי בשטחי המדינה, והיא לא הייתה
מדינה יהודית.
מדינת ישראל הצעירה מעולם לא אפשרה לאנשים הללו לחזור לבתיהם ורכושם אחרי הטיהור האתני, בניגוד לחוק הבינלאומי ולהחלטת האו"ם שקראה לה לאפשר לכולם לחזור לביתם. הכל נגזל לטובת היהודים.
מאז נוספו עוד מלחמות, ישראל לקחה לעצמה עוד ועוד שטחים שאינם שלה על פי החוק הבינלאומי, והטיהור האתני, גם בתוך שטחי ישראל, לא נפסק עד היום.
בין הירדן לים חיים כבר עשרות שנים מליוני פלסטינים בלי זכויות אדם בסיסיות, חלקם בשטח כבוש בו מתבצעים פשעי מלחמה באופן קבוע הגורמים להם לסבל מתמשך. משטר אפרטהייד בדרגות שונות של דיכוי חל על העם הפלסטיני, בתוך מדינת ישראל, בירושלים המזרחית, בגדה המערבית וברצועת עזה.
הפלסטינים, כמו כל עם תחת כיבוש ומשטר אפרהייד, שואפים לחופש ולצדק, ונלחמים על כך. כמו רוב המקרים הדומים בהיסטוריה, המאבק לחופש ולצדק אינו "תוכנית כבקשתך" של הצד המדכא והכובש. הוא אלים וגובה קורבנות מהמשטר שגזל את אדמתם ונכסיהם, ששולט בהם והפך את חייהם לגיהנום מתמשך.