דף 16 מתוך 26

Re: דמוקרטיה בישראל

נשלח: 18 יולי 2023, 15:09
על ידי ילד בן 6
teknoboy כתב: 18 יולי 2023, 15:01
ילד בן 6 כתב: 18 יולי 2023, 14:59
teknoboy כתב: 18 יולי 2023, 14:46

אתה רוצה להיפרד רק מהמתנחלים?
חשבתי שאתה גם לא הכי מחבב את "הביביסטים כרותי האונה", או איך שאתה לא קורא להם.
מה עם החרדים? בצד שלך או מעבר לחומה?
מה עם הערבים שלא מצביעים למרצ?
עקרונית המדינה הזאת אם תעבור השמדה זה ממש לא ישנה לי, אפשר להשאר ככה ואפשר להפרד.

חרדים שלא מעוניינים בכפייה? למה שתהיה לי בעיה איתם?
זה שהעברתי ביקורת על חלקים נרחבים אצלהם ועל הצביעות שלהם עם אי הגיוס בזמן שהם מצביעים למפלגות שמשתפות פעולה עם סמוטריץ, בן גביר ונתניהו וחלקם בעצמם מצביעים להם אבל מצפים שאחרים יתגייסו?
מזה הסקת שהגיוס עצמו לצהל באמת מעניין לי את הביצה? למרות שלא מזמן פתחתי אשכול שמדבר על צבא מקצועי ושאין לי בעיה עם אי גיוס חרדים?

למה שתהיה לי בעיה לחיות עם ערבים שלא מצביעים למרצ? זה שיש לי ביקורת על נבחרי הציבור שלהם בזה שהם משת"פים של ביבי ואז בוכים על הצחשךב הנוכחית + הרצח בחברה הערבית מעיד במשהו על זה שאני רוצה שהערבים יצביעו מרצ?

אני לא מצפה מהערבים להצביע למפלגה ציונית כמו שאני לא מעביר ביקורת על אי הגיוס שלהם לצהל או המנעות משירות לאומי מאותה סיבה, בניגוד לביקורת על החרדים

תחת מסך העשן של הביביסטים כרותי האונה המתנחבלים והמפלגות החרדיות משיגים את המטרות שלהם, למרות שהביביסטים עצמם ולולא הדווקא המפגר שלהם הם ברובם המכריע אנשי מרכז לכל דבר - בכל תחום.

אני גם לא סובל מצביעי טראמפ מאותה סיבה, גם הם מזרחים כמו שאתה מנסה לרמוז?
בתור התחלה, לא רמזתי על אף אחד שהוא מזרחי.

אז בעצם אתה רוצה להיפרד רק מהמתנחלים?
אני בעד.
אפשר כמובן גם פשוט להפסיק לממן להם את חיי הפינוק ומדינת הרווחה הפרטית שלהם, והם יחזרו לבד לחיות במקום טיפה פחות לא-שפוי, לדעתי. לא חייב לקרוע קרע בעם וכל זה.

להפרד מהמתנחבלים ודתיים פנאטים שהם לא מתנחבלים בין השאר החלק של החרדים שרוצה לכפות את עצמו על אחרים ועוזריהם

ואני האחרון שנגד הפסקת המימון למדינת הרווחה בשטחים.

Re: דמוקרטיה בישראל

נשלח: 18 יולי 2023, 15:38
על ידי teknoboy
לפרק בשביל זה מדינה נראה לי פרוצדורה קצת מוגזמת.
במקום זה הייתי הולך על ביטול ההתנחלויות והפרדת דת ומדינה.
לא נראה לי שזה יפתור את כל הבעיות של ישראל, אבל זאת התחלה.

Re: דמוקרטיה בישראל

נשלח: 18 יולי 2023, 15:41
על ידי ארז שדה
teknoboy כתב: 18 יולי 2023, 15:38 לפרק בשביל זה מדינה נראה לי פרוצדורה קצת מוגזמת.
במקום זה הייתי הולך על ביטול ההתנחלויות והפרדת דת ומדינה.
לא נראה לי שזה יפתור את כל הבעיות של ישראל, אבל זאת התחלה.
אתה מתכוון לפינוי ההתנחלויות? לא נראה לי שאפשר לשים עליהן איקס ולבטל אותן.

Re: דמוקרטיה בישראל

נשלח: 18 יולי 2023, 15:45
על ידי teknoboy
ארז שדה כתב: 18 יולי 2023, 15:41
teknoboy כתב: 18 יולי 2023, 15:38 לפרק בשביל זה מדינה נראה לי פרוצדורה קצת מוגזמת.
במקום זה הייתי הולך על ביטול ההתנחלויות והפרדת דת ומדינה.
לא נראה לי שזה יפתור את כל הבעיות של ישראל, אבל זאת התחלה.
אתה מתכוון לפינוי ההתנחלויות? לא נראה לי שאפשר לשים עליהן איקס ולבטל אותן.
אפשר להפסיק לתת למי שגר שם הטבות מס, לא לתת לכל אדם עם דופק משרה בשירות הציבורי, להפסיק לממן שם מדינת רווחה פרטית וכו' וכו'.
בקיצור, לתת להם לחיות באותו חרא שבו חיים הישראלים שגרים **בתוך** המדינה, ולמעשה כל הישראלים מלבד המגזר הספציפי שלהם.
לי נראה שבתנאים כאלה, תשעים ומשהו אחוז בורחים משם תוך שנה.

Re: דמוקרטיה בישראל

נשלח: 18 יולי 2023, 15:47
על ידי ילד בן 6
teknoboy כתב: 18 יולי 2023, 15:38 לפרק בשביל זה מדינה נראה לי פרוצדורה קצת מוגזמת.
במקום זה הייתי הולך על ביטול ההתנחלויות והפרדת דת ומדינה.
לא נראה לי שזה יפתור את כל הבעיות של ישראל, אבל זאת התחלה.
באשכול על הצבא מקצועי טענתי שאין התכנות למדינת דן ויהודה, זה לא באמת אפשרי מבחינת פרוצדורות.

כן טענתי שהפיכת הצבא לצבא מקצועי ייתן אפקט כמעט דומה, בין השאר בגלל שבצבא שהוא לא צבא חובה לא יהיה מספיק כח אדם להיות בייביסיטרים של מתנחבלים בוודאות + צבא מקצועי יהיה חייב להיות יעיל ולהיות בייביסטר של מתנחבלים זה הכי לא יעיל שיש - ואת זה אומרים כל גורמי הבטחון.

על הדרך הצבא כמו שציינתי שם כבר לא יהיה כור ההיתוך וכל התפיסה המיליטריסטית בישראל תעלם גם אם לא לגמרי + יכול להיות שאם החרדים יידעו שאין להם מה לחשוש מגיוס יתחילו להגיע לפשרות בנושאי דת ומדינה בסוג של "תן וקח" (למרות שאני בספק)

Re: דמוקרטיה בישראל

נשלח: 18 יולי 2023, 15:52
על ידי D&3
אתה לא יכול להפריד דת ומדינה במדינה הקיימת

Re: דמוקרטיה בישראל

נשלח: 18 יולי 2023, 15:53
על ידי ילד בן 6
כן, כנראה שלא.

Re: דמוקרטיה בישראל

נשלח: 18 יולי 2023, 16:04
על ידי ארז שדה
teknoboy כתב: 18 יולי 2023, 15:45
ארז שדה כתב: 18 יולי 2023, 15:41
teknoboy כתב: 18 יולי 2023, 15:38 לפרק בשביל זה מדינה נראה לי פרוצדורה קצת מוגזמת.
במקום זה הייתי הולך על ביטול ההתנחלויות והפרדת דת ומדינה.
לא נראה לי שזה יפתור את כל הבעיות של ישראל, אבל זאת התחלה.
אתה מתכוון לפינוי ההתנחלויות? לא נראה לי שאפשר לשים עליהן איקס ולבטל אותן.
אפשר להפסיק לתת למי שגר שם הטבות מס, לא לתת לכל אדם עם דופק משרה בשירות הציבורי, להפסיק לממן שם מדינת רווחה פרטית וכו' וכו'.
בקיצור, לתת להם לחיות באותו חרא שבו חיים הישראלים שגרים **בתוך** המדינה, ולמעשה כל הישראלים מלבד המגזר הספציפי שלהם.
לי נראה שבתנאים כאלה, תשעים ומשהו אחוז בורחים משם תוך שנה.
אני בעד, אבל אני חושב שזה ישפיע רק על המתנחלים שעברו לשם כדי לחפש איכות חיים ולא על המתנחלים האידיאולוגים של גוש אמונים שלא לדבר על הכהניסטים ונוער גבעות, לדעתי מדובר בהרבה פחות מ90 אחוז של מתנחלים שהם מתנחלים של איכות חיים.

Re: דמוקרטיה בישראל

נשלח: 18 יולי 2023, 16:16
על ידי בני12
ארז שדה כתב: 18 יולי 2023, 16:04
teknoboy כתב: 18 יולי 2023, 15:45
ארז שדה כתב: 18 יולי 2023, 15:41

אתה מתכוון לפינוי ההתנחלויות? לא נראה לי שאפשר לשים עליהן איקס ולבטל אותן.
אפשר להפסיק לתת למי שגר שם הטבות מס, לא לתת לכל אדם עם דופק משרה בשירות הציבורי, להפסיק לממן שם מדינת רווחה פרטית וכו' וכו'.
בקיצור, לתת להם לחיות באותו חרא שבו חיים הישראלים שגרים **בתוך** המדינה, ולמעשה כל הישראלים מלבד המגזר הספציפי שלהם.
לי נראה שבתנאים כאלה, תשעים ומשהו אחוז בורחים משם תוך שנה.
אני בעד, אבל אני חושב שזה ישפיע רק על המתנחלים שעברו לשם כדי לחפש איכות חיים ולא על המתנחלים האידיאולוגים של גוש אמונים שלא לדבר על הכהניסטים ונוער גבעות, לדעתי מדובר בהרבה פחות מ90 אחוז של מתנחלים שהם מתנחלים של איכות חיים.
כל מה שאתה צריך זה לפנות משם את הצבא.
כל המתנחלים, כולל האידאולוגים, יחזרו תוך שניה לארץ.

Re: דמוקרטיה בישראל

נשלח: 18 יולי 2023, 16:30
על ידי teknoboy
"להפקיר אותם לערבים" זה דבר שלא כל כך יעבור בציבור.
ביטול הפריבילגיות שלהם - אולי כן.

Re: דמוקרטיה בישראל

נשלח: 21 יולי 2023, 08:58
על ידי its-sick
https://www.mekomit.co.il/%d7%94%d7%9e% ... %9e%d7%95/
הממשלה רוצה פיקוח שב"כ מלא על מורות ומורים. השב"כ מתנגדהצעת חוק שנידונה השבוע בוועדת החינוך של הכנסת מבקשת לתת לשב"כ סמכויות מרחיקות לכת לעקוב אחר מורים ואף להביא לפיטורם.
כל הגורמים המקצועיים, ובכללם השב"כ, מתנגדים להצעה, אך מבחינת ח"כ סון הר-מלך, מדובר ב"החזרת עטרה ליושנה"

Re: דמוקרטיה בישראל

נשלח: 21 יולי 2023, 09:27
על ידי dino
its-sick כתב: 21 יולי 2023, 08:58 https://www.mekomit.co.il/%d7%94%d7%9e% ... %9e%d7%95/
הממשלה רוצה פיקוח שב"כ מלא על מורות ומורים. השב"כ מתנגדהצעת חוק שנידונה השבוע בוועדת החינוך של הכנסת מבקשת לתת לשב"כ סמכויות מרחיקות לכת לעקוב אחר מורים ואף להביא לפיטורם.
כל הגורמים המקצועיים, ובכללם השב"כ, מתנגדים להצעה, אך מבחינת ח"כ סון הר-מלך, מדובר ב"החזרת עטרה ליושנה"
יש משהו טוב שהם עשו הממשלה הגרועה בהיסטוריה הזאת?
כל אחד שם יותר טירלול מהשני. עושים תחרות שם.

יאללה להתפצל מהם

Re: דמוקרטיה בישראל

נשלח: 21 יולי 2023, 15:05
על ידי D&3
חיילים שמניחים את נשקם, איזו הפיכה צבאית פסיכית

Re: דמוקרטיה בישראל

נשלח: 21 יולי 2023, 15:39
על ידי dino
צריך לצרף את הפיכה צבאית לרשימת המסרים של אבי תורת השיסוי?

Re: דמוקרטיה בישראל

נשלח: 21 יולי 2023, 15:47
על ידי ארז שדה
dino כתב: 21 יולי 2023, 15:39 צריך לצרף את הפיכה צבאית לרשימת המסרים של אבי תורת השיסוי?
זאת לא רשימה זה ספר

Re: דמוקרטיה בישראל

נשלח: 21 יולי 2023, 16:07
על ידי teknoboy
dino כתב: 21 יולי 2023, 15:39 צריך לצרף את הפיכה צבאית לרשימת המסרים של אבי תורת השיסוי?
לא מהיום

Re: דמוקרטיה בישראל

נשלח: 23 יולי 2023, 22:33
על ידי ארז שדה
תמונה
אומרים לכם שהרפורמה המשפטית היא הדמוקרטיה האמיתית מסתבר שלדמוקרטיה האמיתית שלהם קוראים בכלל תיאוקרטיה או בעברית: מדינת הלכה

Re: דמוקרטיה בישראל

נשלח: 24 יולי 2023, 02:31
על ידי dino
להתפצל מהם

Re: דמוקרטיה בישראל

נשלח: 24 יולי 2023, 09:57
על ידי ארז שדה
בהפגנה אתמול בנוסף לשלטים של תיאוקרטיה ודאורייתא או מרד, שרפו את הדגל הפלסטיני ואת הדגל של אחים לנשק, אולי זה יגרום לאחים לנשק להבין שלא מדובר באחים שלהם אלא בפאשיסטים שמעוניינים בשלב הראשון למחוק את הזהות הפלסטינית ובשלב השני למחוק מהמדינה את כל מי שחושב אחרת מהם, ואולי במקום להילחם נגד הפלסטינים צריך לשתף פעולה עם הפלסטינים המתונים מ2 צידי הקו הירוק כדי להילחם בפשיזם והעליונות היהודית למען דמוקרטיה אמיתית לכל האזרחים ול2 העמים.

Re: דמוקרטיה בישראל

נשלח: 24 יולי 2023, 10:36
על ידי dino
לא רוצה להיות איתם באותה מדינה

Re: דמוקרטיה בישראל

נשלח: 24 יולי 2023, 12:16
על ידי teknoboy

Re: דמוקרטיה בישראל

נשלח: 24 יולי 2023, 12:22
על ידי dino
לא רוצה להיות איתה באותה מדינה

Re: דמוקרטיה בישראל

נשלח: 24 יולי 2023, 14:23
על ידי D&3
היה גם בהפגנות בנתבג, וזה הדבר המתבקש במקרה של דוחק גדול

Re: דמוקרטיה בישראל

נשלח: 24 יולי 2023, 16:13
על ידי dino
תחילת הסוף
תיפרדו יפה מהפועל

Re: דמוקרטיה בישראל

נשלח: 24 יולי 2023, 20:15
על ידי ארז שדה
תמונה

Re: דמוקרטיה בישראל

נשלח: 24 יולי 2023, 20:32
על ידי teknoboy
יש לי גרסה יותר טובה

תמונה

Re: דמוקרטיה בישראל

נשלח: 24 יולי 2023, 20:37
על ידי ארז שדה
teknoboy כתב: 24 יולי 2023, 20:32 יש לי גרסה יותר טובה

תמונה
הוא צדק בכל השפות

Re: דמוקרטיה בישראל

נשלח: 25 יולי 2023, 10:26
על ידי אדום מטלי
תמונה

Re: דמוקרטיה בישראל

נשלח: 25 יולי 2023, 11:59
על ידי D&3
מטלי being שמוק, טוב לדעת שיש עדיין דברים יציבים בחיינו

Re: דמוקרטיה בישראל

נשלח: 25 יולי 2023, 12:19
על ידי InFlames
אני מסיים תכף תואר טכנולוגי ממוסד מאוד נחשב בארץ, מה אופציות ההגירה הריאליות שלי בלי דרכון זר?

Re: דמוקרטיה בישראל

נשלח: 25 יולי 2023, 12:51
על ידי its-sick
InFlames כתב: 25 יולי 2023, 12:19 אני מסיים תכף תואר טכנולוגי ממוסד מאוד נחשב בארץ, מה אופציות ההגירה הריאליות שלי בלי דרכון זר?
הכי ריאלי זה למצוא עבודה בחו"ל ושהמעסיק ידאג לך לויזה. כמעט בכל מדינה יש ויזות עבודה. אחרי מספיק שנים תקבל אזרחות.

Re: דמוקרטיה בישראל

נשלח: 25 יולי 2023, 12:52
על ידי its-sick
InFlames כתב: 25 יולי 2023, 12:19 אני מסיים תכף תואר טכנולוגי ממוסד מאוד נחשב בארץ, מה אופציות ההגירה הריאליות שלי בלי דרכון זר?
הכי מקיף: למצוא עבודה בחו"ל ושהמעסיק ידאג לך לויזה. כמעט בכל מדינה יש ויזות עבודה. אחרי מספיק שנים תקבל אזרחות.

אם אתה רוצה קודם לעבור ואז לחפש אז זה ממש קשה בלי דרכון.

יש קבוצות ווטסאפ ייעודיות למידע בנושאים אלו. כדאי לך לשבת בהן. להקשיב ולשאול. לי יש דרכון זר ועדיין אני לומד מהן הרבה כי אנשים שכבר שם עונים מנסיונם.

Re: דמוקרטיה בישראל

נשלח: 25 יולי 2023, 13:26
על ידי InFlames
its-sick כתב: 25 יולי 2023, 12:52
InFlames כתב: 25 יולי 2023, 12:19 אני מסיים תכף תואר טכנולוגי ממוסד מאוד נחשב בארץ, מה אופציות ההגירה הריאליות שלי בלי דרכון זר?
הכי מקיף: למצוא עבודה בחו"ל ושהמעסיק ידאג לך לויזה. כמעט בכל מדינה יש ויזות עבודה. אחרי מספיק שנים תקבל אזרחות.

אם אתה רוצה קודם לעבור ואז לחפש אז זה ממש קשה בלי דרכון.

יש קבוצות ווטסאפ ייעודיות למידע בנושאים אלו. כדאי לך לשבת בהן. להקשיב ולשאול. לי יש דרכון זר ועדיין אני לומד מהן הרבה כי אנשים שכבר שם עונים מנסיונם.
תודה רבה
יש כיוון לקבוצה כזאת? לא יודע איפה להתחיל לחפש

Re: דמוקרטיה בישראל

נשלח: 25 יולי 2023, 13:49
על ידי its-sick
אני אוסיף אותך

Re: דמוקרטיה בישראל

נשלח: 25 יולי 2023, 17:51
על ידי אדום מטלי
D&3 כתב: 25 יולי 2023, 11:59 מטלי being שמוק, טוב לדעת שיש עדיין דברים יציבים בחיינו

כותב יונתן אופיר:
(מוקדש ליציבות הנפשית של D3)

הבעיה "היהודית והדמוקרטית" של ישראל
רבים מתמקדים כעת בישראל ובחוק האחרון שלה, שהוא תיקון רביעי לחוק יסוד החל על הרשות השופטת - החוק המבטל את פסקת "הסבירות" כפי שהיא חלה על הממשלה, סעיף שבאמצעותו ביטל בית המשפט העליון בעבר החלטות ממשלה.
ברצוני לתת סקירה כללית של הבעיה ה"יהודית והדמוקרטית" של ישראל, שכן ישנם ניתוחים רבים כפי שאני רואה, אך רבים מהם משתרשים בתפיסה שישראל היא דמוקרטיה, ואני מלין על נקודת מוצא זו. אני מאמין שכאן טמון הנושא המרכזי שאי אפשר להתעלם ממנו.
הנה משפט הפתיחה, וזו לא דעה: ישראל אינה מדינה דמוקרטית. אני אפילו לא מתחיל מהנקודה הנוגעת לקונצנזוס של קהילת זכויות האדם הבינלאומית שישראל היא מדינת אפרטהייד. אני מתחיל בהגדרת הליבה של ישראל עצמה, שאותה היא רואה כבלתי ניתנת לערעור: ישראל מגדירה את עצמה כמדינה יהודית ודמוקרטית, בסדר הזה.
זה לא עניין של מה בכך. זה לא סתם זיווג של שני אלמנטים שפירים שפשוט ילכו בשמחה זה עם זה ללא קונפליקט. והחלק ה"יהודי" אינו עוסק באיזה תפקיד כללי שאיזה "בית כנסת ממלכתי" (כמו כנסייה ממלכתית) ימלא כעניין דתי. זהו זיווג רדיקלי, שבו ההגדרה "יהודית" היא הגדרה לאומית, בנוסף להיותה הגדרה דתית.
עבור כל מי שהיה לו ספק לגבי משמעותה האמיתית של הגדרה "לאומית" זו של "יהודי" כאשר היא נוגעת לישראל, הגדרה זו הוגדרה בחוק היסוד המעין-חוקתי המכונה "חוק הלאום" משנת 2018, הקובע כי "מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל הוא בלעדי לעם היהודי".
זוהי בסך הכל קודיפיקציה של פרקטיקת המדינה מלכתחילה.
בחזרה ל"יהודי ודמוקרטי", הזיווג בין השניים מצביע לכאורה על איזון - ש"יהודי" ו"דמוקרטי" תמיד יהיו מאוזנים - אבל מה אם ה"דמוקרטי" ייפגע לטובת ה"יהודי", או להיפך? כאן, הליברלים יותר יטענו לכאורה שה"דמוקרטי" צריך תמיד לקבל עדיפות, והלאומנים היהודים הפונדמנטליסטים יותר יטענו ש"יהודי" צריך לקבל עדיפות. אך סדר המילים אינו מקרי, והוא מעוגן גם בחוק יסוד אחר (הכנסת, 1985) - מוזר לראות שכאן נוספה לראשונה ההגדרה של "דמוקרטית" לתפיסה המקובלת שישראל היא רק מדינה "יהודית", עם דמוקרטיה משוערת. במילים אחרות, העיקרון הראשון של ישראל הוא שהיא מדינה יהודית על פי הכרזתה שלה, כאשר הדמוקרטית היא תיוג מאוחר יותר. זה נאיבי להניח שוויון מעמד בין שני המונחים. ישראל היא בראש ובראשונה יהודית, ושנית, יש לקוות שכן, דמוקרטית. שימו לב שהמילה דמוקרטיה אפילו לא מוזכרת בחוק הלאום, אפילו לא בעקיפין כאיזון בין ה"יהודית" - וגם לא דמוקרטיה מוזכרת במגילת העצמאות.
כך שאם יש סתירה בין שתי הקדנציות - היהודית והדמוקרטית, הראשונה נוטה להיות הדומיננטית.
זה היה עיקרון מנחה מההתחלה. זה היה העיקרון המנחה שעל פיו נוסדה ישראל – וכאן אני לא מתכוון להכרזתה אלא לטיהור האתני ההמוני של הפלסטינים. והעיקרון המשיך והגביל את יכולתה של ישראל ליצור חוקה.
אסייג כאן שהיעדר חוקה אינו בשום אופן סימן להיעדר דמוקרטיה – יש כמה דוגמאות ידועות לדמוקרטיות ליברליות ללא חוקה – בריטניה, קנדה, ניו-זילנד – אבל היעדר חוקה יכול להיות סימן לבעיה אחרת, והיא אכן המצב בישראל.
אסייג כאן שהיעדר חוקה אינו בשום אופן סימן להיעדר דמוקרטיה – יש כמה דוגמאות ידועות לדמוקרטיות ליברליות ללא חוקה – בריטניה, קנדה, ניו-זילנד – אבל היעדר חוקה יכול להיות סימן לבעיה אחרת, והיא אכן המצב בישראל.
הכרזת העצמאות הבטיחה חוקה עד 1 באוקטובר 1948. הוא קבע כי "מועצת העם תפעל כמועצת מדינה זמנית" עד ל"הקמת הרשויות הנבחרות והרגילות של המדינה בהתאם לחוקה שתאומץ על ידי האספה המכוננת הנבחרת". במילים אחרות, הממשלה הזמנית הראשונה בישראל הייתה אמורה לפרק את עצמה בעקבות אימוץ חוקה ולקרוא לבחירות על בסיס זה. הכישלון בכך, גרם לכך שכל ממשלה שנבחרה לאחר מכן שימשה דה פקטו כמועצה מכוננת.
אבל הייתה גרירת רגליים בנושא זה, בעיקר מצד מפלגת השלטון של בן גוריון, מפלגת העבודה הציונית מפא"י, כמו גם מפלגות דתיות שראו בתנ"ך הגדרה מספקת של מה שניתן לראות כחוקה יהודית. מעניין לציין כי היו אלה חרות של בגין (מבשרת הליכוד), ומפ"ם השמאלית-ציונית (משמאל יותר ממפא"י) שהתעקשו באופן החריף ביותר על יישום הבטחת החוקה. בן גוריון ביקש כנראה להימנע מלפרט את ההיבט הדתי על נייר חוקתי (מה שישלול רשמית תפיסה חילונית יותר שאליה השתייך), והוא גם היה כנראה די בטוח בחוש המנהיגות שלו, נזהר מלהיות מוגבל על ידי בתי המשפט.
"הדרושה לנו חוקה מיוחסת, נוקשה, הכובלת ידי המחוקק והעם הריבוני, ומטילה על השופטים להכריע אם החוק שרוצה בו העם כשר או פסול?",שאל בן גוריון את עמיתיו בכנסת בשנת 1950, וכן "האם עמנו יסכים למצב שבו שבעה שופטים... יוכלו לבטל חוקים שהעם חפץ בהם?". . "רק האומה קובעת את החוקה; כלומר, חוקה זה מה שהעם רוצה ומחליט אחרי חקירה פתוחה והצבעה", השיב בעצמו.
זה בן גוריון שמדבר נגד החלת חוקה בכנסת - ואלה מילים שהיום היו מבטאות בדיוק את רחשי ליבם של רבים מאנשי הימין הקיצוני שמבקשים להחליש את בית המשפט העליון.
בעוד כינון החוקה הוקפא, התקבלה ב-1950 פשרה, לפיה ישראל תפעל על בסיס חקיקת חוקים שחלקם יהיו בעלי מעמד גבוה של "חוקי יסוד", שייחשבו כמו-חוקתיים, ובסופו של דבר יהוו פרקים בחוקה ישראלית עתידית בזמן בלתי מוגדר כלשהו בעתיד.
באמצע שנות התשעים פסק שופט בית המשפט העליון אהרן ברק בפסק דין כי "חוקי יסוד" צריכים להיחשב לחוקת המדינה, וזה הפך לקונצנזוס משפטי. לפיכך, ניתן להשתמש ב"חוקי יסוד" כדי לגבור על חוקים רגילים.
במקום חוקה, בית המשפט העליון תפקד כאמצעי להפעלת איזונים "חוקתיים" על השלטון, מבלי שתהיה חוקה ככזו. בעוד שהסיכוי לחוקה נראה לבן גוריון מאיים בזמנו, בית המשפט העליון מייצג כיום הגבלה על המשילות, הגבלה שהממשלה הנוכחית, המבוססת בעיקר על תפיסות ימניות קיצוניות, מבקשת לרסן.
אבל אם חוקי היסוד אכן מייצגים חוקה ישראלית, הרי שהחוקה הזו היא אולטרה-לאומנית וגזענית – כפי שעולה מחוק הלאום שהוזכר.
------------------
המשבר שישראל ניצבת בו הוא לכאורה איום על הדמוקרטיה שלה. אבל הדמוקרטיה שלה היא מה שמכונה במדע המדינה "דמוקרטיה גזעית" - יש לה סממנים של דמוקרטיה, אבל היא מושתתת על אפליה גזעית שמונעת קריאת תיגר על השכבה השלטת - יהודים.
נראה ששום אמצעי מלאכותי, שום סממן של דמוקרטיה, לא יוכלו באמת להציל את ישראל מהאני הגזעני שלה. חוקה לא תעשה זאת, אלא אם כן היא תשנה לחלוטין את ערכי הליבה של המדינה; בית משפט עליון חזק כנראה לא יוכל לעשות זאת, שכן הוא פוסק על בסיס חוקים מפלים. העובדה היא שבית המשפט העליון הכשיר גם את ההיבטים המרכזיים ביותר של הכיבוש הבלתי חוקי של ישראל משנת 1967.
אז בישראל יש משברים מכל הסוגים, והעיקרי שבהם הוא כרגע כשסממני הדמוקרטיה מתפוררים - אנשי הימין רוצים להיות יעילים יותר בשלטון שלהם, שבמובנים רבים מזכיר את זה של בן גוריון בזמנו (הם כמו המעמד החלוצי הציוני החדש) - אנשי השמאל רוצים יותר מראית עין של דמוקרטיה, להיראות ליברליים יותר בפני עצמם ובעיני שאר העולם.
אבל כמעט אף אחד מהמפגינים לא באמת רוצה שישראל תהיה דמוקרטיה - הם רוצים שדווקא המבנה ה"יהודי והדמוקרטי" הזה יהיה בלי יותר מדי רעש סביבו, ובלי קריאות עליו שהן פשיסטיות מדי בעליל.
אבל דמוקרטיה אמיתית אי אפשר לזייף. זו אפילו לא "דמוקרטיה עם מגבלות" - זה למעשה אפרטהייד.
כשמביאים זאת בחשבון, אין פלא שקשה לשמור על המראית הדמוקרטית. החליפה פשוט לא מותאמת, והאדם בתוכה לא נשאר באותו גודל, הוא משמין עם פריבילגיה, הוא הופך להיות גס יותר עם זחיחותו. באיזשהו שלב גם המסכות נופלות, ואיזה ילד צועק שזה פשוט אפרטהייד.
זה צריך להיות המוקד של כל אלה שאומרים כביכול שהם רוצים דמוקרטיה. אם הם רוצים רק מדינה "יהודית ודמוקרטית", אז הם צריכים להיות כנים ולהגיד שהם באמת רוצים את מודל האפרטהייד, כי זה כל מה שהוא מציע. אם הם באמת רוצים דמוקרטיה, עליהם להסתובב, להעריך מחדש את האתוס הציוני שלהם, ולראות מה זה באמת אומר עבורם, במונחים של ויתור על הפריבילגיות הגזעניות שלהם.

Re: דמוקרטיה בישראל

נשלח: 25 יולי 2023, 19:08
על ידי ארז שדה
אדום מטלי כתב: 25 יולי 2023, 17:51
D&3 כתב: 25 יולי 2023, 11:59 מטלי being שמוק, טוב לדעת שיש עדיין דברים יציבים בחיינו

כותב יונתן אופיר:
(מוקדש ליציבות הנפשית של D3)

הבעיה "היהודית והדמוקרטית" של ישראל
רבים מתמקדים כעת בישראל ובחוק האחרון שלה, שהוא תיקון רביעי לחוק יסוד החל על הרשות השופטת - החוק המבטל את פסקת "הסבירות" כפי שהיא חלה על הממשלה, סעיף שבאמצעותו ביטל בית המשפט העליון בעבר החלטות ממשלה.
ברצוני לתת סקירה כללית של הבעיה ה"יהודית והדמוקרטית" של ישראל, שכן ישנם ניתוחים רבים כפי שאני רואה, אך רבים מהם משתרשים בתפיסה שישראל היא דמוקרטיה, ואני מלין על נקודת מוצא זו. אני מאמין שכאן טמון הנושא המרכזי שאי אפשר להתעלם ממנו.
הנה משפט הפתיחה, וזו לא דעה: ישראל אינה מדינה דמוקרטית. אני אפילו לא מתחיל מהנקודה הנוגעת לקונצנזוס של קהילת זכויות האדם הבינלאומית שישראל היא מדינת אפרטהייד. אני מתחיל בהגדרת הליבה של ישראל עצמה, שאותה היא רואה כבלתי ניתנת לערעור: ישראל מגדירה את עצמה כמדינה יהודית ודמוקרטית, בסדר הזה.
זה לא עניין של מה בכך. זה לא סתם זיווג של שני אלמנטים שפירים שפשוט ילכו בשמחה זה עם זה ללא קונפליקט. והחלק ה"יהודי" אינו עוסק באיזה תפקיד כללי שאיזה "בית כנסת ממלכתי" (כמו כנסייה ממלכתית) ימלא כעניין דתי. זהו זיווג רדיקלי, שבו ההגדרה "יהודית" היא הגדרה לאומית, בנוסף להיותה הגדרה דתית.
עבור כל מי שהיה לו ספק לגבי משמעותה האמיתית של הגדרה "לאומית" זו של "יהודי" כאשר היא נוגעת לישראל, הגדרה זו הוגדרה בחוק היסוד המעין-חוקתי המכונה "חוק הלאום" משנת 2018, הקובע כי "מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל הוא בלעדי לעם היהודי".
זוהי בסך הכל קודיפיקציה של פרקטיקת המדינה מלכתחילה.
בחזרה ל"יהודי ודמוקרטי", הזיווג בין השניים מצביע לכאורה על איזון - ש"יהודי" ו"דמוקרטי" תמיד יהיו מאוזנים - אבל מה אם ה"דמוקרטי" ייפגע לטובת ה"יהודי", או להיפך? כאן, הליברלים יותר יטענו לכאורה שה"דמוקרטי" צריך תמיד לקבל עדיפות, והלאומנים היהודים הפונדמנטליסטים יותר יטענו ש"יהודי" צריך לקבל עדיפות. אך סדר המילים אינו מקרי, והוא מעוגן גם בחוק יסוד אחר (הכנסת, 1985) - מוזר לראות שכאן נוספה לראשונה ההגדרה של "דמוקרטית" לתפיסה המקובלת שישראל היא רק מדינה "יהודית", עם דמוקרטיה משוערת. במילים אחרות, העיקרון הראשון של ישראל הוא שהיא מדינה יהודית על פי הכרזתה שלה, כאשר הדמוקרטית היא תיוג מאוחר יותר. זה נאיבי להניח שוויון מעמד בין שני המונחים. ישראל היא בראש ובראשונה יהודית, ושנית, יש לקוות שכן, דמוקרטית. שימו לב שהמילה דמוקרטיה אפילו לא מוזכרת בחוק הלאום, אפילו לא בעקיפין כאיזון בין ה"יהודית" - וגם לא דמוקרטיה מוזכרת במגילת העצמאות.
כך שאם יש סתירה בין שתי הקדנציות - היהודית והדמוקרטית, הראשונה נוטה להיות הדומיננטית.
זה היה עיקרון מנחה מההתחלה. זה היה העיקרון המנחה שעל פיו נוסדה ישראל – וכאן אני לא מתכוון להכרזתה אלא לטיהור האתני ההמוני של הפלסטינים. והעיקרון המשיך והגביל את יכולתה של ישראל ליצור חוקה.
אסייג כאן שהיעדר חוקה אינו בשום אופן סימן להיעדר דמוקרטיה – יש כמה דוגמאות ידועות לדמוקרטיות ליברליות ללא חוקה – בריטניה, קנדה, ניו-זילנד – אבל היעדר חוקה יכול להיות סימן לבעיה אחרת, והיא אכן המצב בישראל.
אסייג כאן שהיעדר חוקה אינו בשום אופן סימן להיעדר דמוקרטיה – יש כמה דוגמאות ידועות לדמוקרטיות ליברליות ללא חוקה – בריטניה, קנדה, ניו-זילנד – אבל היעדר חוקה יכול להיות סימן לבעיה אחרת, והיא אכן המצב בישראל.
הכרזת העצמאות הבטיחה חוקה עד 1 באוקטובר 1948. הוא קבע כי "מועצת העם תפעל כמועצת מדינה זמנית" עד ל"הקמת הרשויות הנבחרות והרגילות של המדינה בהתאם לחוקה שתאומץ על ידי האספה המכוננת הנבחרת". במילים אחרות, הממשלה הזמנית הראשונה בישראל הייתה אמורה לפרק את עצמה בעקבות אימוץ חוקה ולקרוא לבחירות על בסיס זה. הכישלון בכך, גרם לכך שכל ממשלה שנבחרה לאחר מכן שימשה דה פקטו כמועצה מכוננת.
אבל הייתה גרירת רגליים בנושא זה, בעיקר מצד מפלגת השלטון של בן גוריון, מפלגת העבודה הציונית מפא"י, כמו גם מפלגות דתיות שראו בתנ"ך הגדרה מספקת של מה שניתן לראות כחוקה יהודית. מעניין לציין כי היו אלה חרות של בגין (מבשרת הליכוד), ומפ"ם השמאלית-ציונית (משמאל יותר ממפא"י) שהתעקשו באופן החריף ביותר על יישום הבטחת החוקה. בן גוריון ביקש כנראה להימנע מלפרט את ההיבט הדתי על נייר חוקתי (מה שישלול רשמית תפיסה חילונית יותר שאליה השתייך), והוא גם היה כנראה די בטוח בחוש המנהיגות שלו, נזהר מלהיות מוגבל על ידי בתי המשפט.
"הדרושה לנו חוקה מיוחסת, נוקשה, הכובלת ידי המחוקק והעם הריבוני, ומטילה על השופטים להכריע אם החוק שרוצה בו העם כשר או פסול?",שאל בן גוריון את עמיתיו בכנסת בשנת 1950, וכן "האם עמנו יסכים למצב שבו שבעה שופטים... יוכלו לבטל חוקים שהעם חפץ בהם?". . "רק האומה קובעת את החוקה; כלומר, חוקה זה מה שהעם רוצה ומחליט אחרי חקירה פתוחה והצבעה", השיב בעצמו.
זה בן גוריון שמדבר נגד החלת חוקה בכנסת - ואלה מילים שהיום היו מבטאות בדיוק את רחשי ליבם של רבים מאנשי הימין הקיצוני שמבקשים להחליש את בית המשפט העליון.
בעוד כינון החוקה הוקפא, התקבלה ב-1950 פשרה, לפיה ישראל תפעל על בסיס חקיקת חוקים שחלקם יהיו בעלי מעמד גבוה של "חוקי יסוד", שייחשבו כמו-חוקתיים, ובסופו של דבר יהוו פרקים בחוקה ישראלית עתידית בזמן בלתי מוגדר כלשהו בעתיד.
באמצע שנות התשעים פסק שופט בית המשפט העליון אהרן ברק בפסק דין כי "חוקי יסוד" צריכים להיחשב לחוקת המדינה, וזה הפך לקונצנזוס משפטי. לפיכך, ניתן להשתמש ב"חוקי יסוד" כדי לגבור על חוקים רגילים.
במקום חוקה, בית המשפט העליון תפקד כאמצעי להפעלת איזונים "חוקתיים" על השלטון, מבלי שתהיה חוקה ככזו. בעוד שהסיכוי לחוקה נראה לבן גוריון מאיים בזמנו, בית המשפט העליון מייצג כיום הגבלה על המשילות, הגבלה שהממשלה הנוכחית, המבוססת בעיקר על תפיסות ימניות קיצוניות, מבקשת לרסן.
אבל אם חוקי היסוד אכן מייצגים חוקה ישראלית, הרי שהחוקה הזו היא אולטרה-לאומנית וגזענית – כפי שעולה מחוק הלאום שהוזכר.
------------------
המשבר שישראל ניצבת בו הוא לכאורה איום על הדמוקרטיה שלה. אבל הדמוקרטיה שלה היא מה שמכונה במדע המדינה "דמוקרטיה גזעית" - יש לה סממנים של דמוקרטיה, אבל היא מושתתת על אפליה גזעית שמונעת קריאת תיגר על השכבה השלטת - יהודים.
נראה ששום אמצעי מלאכותי, שום סממן של דמוקרטיה, לא יוכלו באמת להציל את ישראל מהאני הגזעני שלה. חוקה לא תעשה זאת, אלא אם כן היא תשנה לחלוטין את ערכי הליבה של המדינה; בית משפט עליון חזק כנראה לא יוכל לעשות זאת, שכן הוא פוסק על בסיס חוקים מפלים. העובדה היא שבית המשפט העליון הכשיר גם את ההיבטים המרכזיים ביותר של הכיבוש הבלתי חוקי של ישראל משנת 1967.
אז בישראל יש משברים מכל הסוגים, והעיקרי שבהם הוא כרגע כשסממני הדמוקרטיה מתפוררים - אנשי הימין רוצים להיות יעילים יותר בשלטון שלהם, שבמובנים רבים מזכיר את זה של בן גוריון בזמנו (הם כמו המעמד החלוצי הציוני החדש) - אנשי השמאל רוצים יותר מראית עין של דמוקרטיה, להיראות ליברליים יותר בפני עצמם ובעיני שאר העולם.
אבל כמעט אף אחד מהמפגינים לא באמת רוצה שישראל תהיה דמוקרטיה - הם רוצים שדווקא המבנה ה"יהודי והדמוקרטי" הזה יהיה בלי יותר מדי רעש סביבו, ובלי קריאות עליו שהן פשיסטיות מדי בעליל.
אבל דמוקרטיה אמיתית אי אפשר לזייף. זו אפילו לא "דמוקרטיה עם מגבלות" - זה למעשה אפרטהייד.
כשמביאים זאת בחשבון, אין פלא שקשה לשמור על המראית הדמוקרטית. החליפה פשוט לא מותאמת, והאדם בתוכה לא נשאר באותו גודל, הוא משמין עם פריבילגיה, הוא הופך להיות גס יותר עם זחיחותו. באיזשהו שלב גם המסכות נופלות, ואיזה ילד צועק שזה פשוט אפרטהייד.
זה צריך להיות המוקד של כל אלה שאומרים כביכול שהם רוצים דמוקרטיה. אם הם רוצים רק מדינה "יהודית ודמוקרטית", אז הם צריכים להיות כנים ולהגיד שהם באמת רוצים את מודל האפרטהייד, כי זה כל מה שהוא מציע. אם הם באמת רוצים דמוקרטיה, עליהם להסתובב, להעריך מחדש את האתוס הציוני שלהם, ולראות מה זה באמת אומר עבורם, במונחים של ויתור על הפריבילגיות הגזעניות שלהם.
מסכים לכל מילה

Re: דמוקרטיה בישראל

נשלח: 25 יולי 2023, 21:26
על ידי ארז שדה
תמונה

Re: דמוקרטיה בישראל

נשלח: 26 יולי 2023, 09:41
על ידי dino
בהחלט שוק והפתעה שהשוטר המכה הוא אוהד ביטר מסריח



Re: דמוקרטיה בישראל

נשלח: 26 יולי 2023, 09:42
על ידי dino
גם אותו אני לא רוצה איתי במדינה

ישים כיפה בתשעה באב והכל בסדר
אף אחד לא רואה.

Re: דמוקרטיה בישראל

נשלח: 26 יולי 2023, 10:12
על ידי its-sick
https://www.themarker.com/technation/20 ... 25dd390000

"אני בקפלן כל שבוע, ובמקביל שוקל לעבור לחו"ל. אולי יוון, אולי ברלין"
עסקים שמתמחים בהוצאת דרכון זר ורילוקיישן מדווחים על "מבול של פניות" משלשום ■ ברשות האוכלוסין אומרים כי אין להם מידע על מספר הבקשות לאזרחות זרה, אך בשטח הלחץ מורגש היטב ■ "גם אנשים שאין להם הרבה סיכוי לאזרחות — מתקשרים כדי לברר"
06:00, 26 ביולי 2023

בתוך שעות התחילו לבעור אתמול (ג') קבוצות הפייסבוק והוואטסאפ שעוסקות בהגירה ורילוקיישן. האיום על הדמוקרטיה הישראלית גרם לישראלים רבים לחשוב על "תוכנית מילוט", ולהתחיל לברר לגבי יעדים אפשריים להגירה. בקבוצות כמו "הגירה נבונה לברלין", "הגירה זו לא מילה גסה, קנדה והשאר", "עוזבים את הארץ יחד" ורבות אחרות, פורסמו פוסטים שבהם בקשות לעצות, עזרה ושאלות פרקטיות בנושאי הגירה.
קבוצת וואטסאפ חדשה בשם "רופאים ורופאות לרילוקיישן" שנועדה לשיתוף מידע על יעדי הגירה מומלצים לרופאים, דרישות רישוי ותנאי עבודה — צברה במהירות יותר מ–1,000 חברים.
"מצד אחד אני בקפלן כל שבוע, לפעמים גם פעמיים ושלוש, מנסה להציל את המדינה הזאת שבאמת חשובה לי ואני מחובר אליה. מצד שני, לא אכחיש שאני מחפש דרכי מילוט. אין לי אזרחות זרה אז אני בודק אופציות יחד עם זוגתי: אולי יוון, אולי ברלין, ואפילו קנדה נמצאת על הפרק. איפה שיקבלו אותנו. אחרי מה שהיה אתמול — העלינו הילוך בחיפושים", מספר דניאל לוי, תושב המרכז.
גם אנשי המקצוע בתחום — עורכי דין ועסקים המתמחים בבקשות לאזרחות במגוון מדינות — מדווחים על עלייה חדה במספר הפניות לבירורים והבקשות בפועל.

יואב שטרן, שבבעלותו עסק לליווי משפחות להוצאת אזרחות גרמנית, מספר: "מאז נכנסה הממשלה החדשה יש עלייה בבקשות, אבל מאתמול זה כבר טירוף. הבוקר נפתח עם מבול של בקשות חדשות. אנחנו רואים גם עלייה בפניות של לקוחות קיימים שכבר נמצאים בתהליך, ומבקשים לברר מהו סטטוס הבקשה שלהם. גם אנשים שאין להם הרבה סיכוי לאזרחות — מתקשרים ומנסים לברר בכל זאת. המשרד שלנו הוא כמו סיסמוגרף של האירועים הפוליטיים".

גם עו"ד עמיחי זילברברג, שמתמחה בהוצאת אזרחות ודרכון פולניים, מדווח על עלייה חדה במספר הבקשות: "ברגע שהמצב הפוליטי מידרדר, יש המון פניות. אני מרגיש את הפאניקה אצל הפונים, והיא התגברה בימים שלפני ההצבעה בכנסת. אנשים לא יודעים לאן המדינה הולכת — ומחפשים עוד אופציה. לפולין אמנם יש בעיות משל עצמה, אבל מכיוון שהיא שייכת לאיחוד האירופי — היא כרטיס כניסה לכל אירופה".

ברשות האוכלוסין אומרים כי הם לא מחזיקים בנתונים של מספר הבקשות לאזרחות זרה או ההחזקה בפועל של דרכון כפול (ישראלי וזר), ובשגרירויות מסרבים לספק נתונים. ואולם בשטח כולם מרגישים את הבעבוע — ולא רק אצל אנשי מקצוע. גם אנשים פרטיים, שצברו ידע וניסיון אישי ברילוקיישן, החלו לקבל פניות רבות מחברים, כפי שמספרת מיכל אהרוני, מחזאית ופובליציסטית שבעבר גרה עם משפחתה בארה"ב: "חייתי בארה"ב עם משפחתי במשך תשע שנים וחזרתי לישראל. מדי פעם היו שואלים אותי על החיים באמריקה — אבל בחודשים האחרונים, מאז שנכנסה הממשלה הנוכחית, הפניות אליי עלו באופן משמעותי.

"פונים אלי אנשים שאני כבר לא בקשר איתם, אנשים שלמדו איתי בתיכון, קולגות מהעבודה וסתם מכרים — ומנסים לברר כל פרט: איך הוצאנו ויזות, איפה גרנו, האם קנינו רכוש, איפה כדאי לגור, כיצד הסתדרנו, איך מערכת החינוך. אני לא מבינה בהכל, אבל משתפת מניסיוני כל מה שאני יכולה. יש תהליכים טכניים שאפשר להסביר, אבל התהליך הרגשי הוא העיקר. אני תמיד מספרת שאין יום שבו התעוררתי בארה"ב ולא התגעגעתי לישראל — ואין יום פה שבו אני לא מתגעגעת לארה"ב".

אלון (שם בדוי, הפרטים שמורים במערכת), יזם היי־טק, עבר עם אשתו וארבעת ילדיו לברצלונה לפני כחודש: "אשתי רצתה לעבור עוד קודם, אבל כל השנים התנגדתי להגירה. לא ראיתי את עצמי כמישהו שיעזוב את הארץ. יש לי עבר במערכת הביטחון ואני רואה עצמי כציוני ופטריוט. אבל בחודשים האחרונים, כשהחלה רכבת ההרים המשפטית, הגעתי לתהליך של הבשלה ואז התחלנו לדבר ברצינות על האפשרות למעבר ובדקנו את המשמעויות מבחינתנו".

לדברי אלון, מהרגע שבו קיבל את ההחלטה ועד המעבר בפועל, לקחו שלושה חודשים בלבד: "הייתה לי הזדמנות לעבור לברצלונה בזכות מיזם שהתחלתי בהקמתו. היות שאני במצב כלכלי טוב יחסית, ובזכות אותו מיזם, היה לי קל להשיג ויזת עבודה. מה שהיה לנו הכי חשוב זה בית הספר של הילדים. ביררנו לגבי בית ספר יהודי, וכשדיברנו עם מנהל בית הספר הוא סיפר לנו שמספר המעוניינים להירשם אצלו גדל פי חמישה השנה. הבנתי ממנו שיש כעת ישראלים רבים שעוברים בגלל המצב הפוליטי". אלון מספר כי מאז עבר לברצלונה, מגיעות אליו פניות מחברים כדי ללמוד לגבי ההחלטה. "אני גם מרגיש לא בסדר שאני לא שם במחאה. בינתיים אני פה, אבל זה לא פוסל אפשרות שאני אחזור".

רוברט רבין, מנהל מיזם אר בריבוע, שמתמחה בנדל"ן בארה"ב, מספר על התעניינות גוברת, ומזהיר מפני החלטות מהירות שנעשות ללא בדיקה משמעותית: "יש יותר התעניינות. קל מאוד לרכוש בית בארה״ב, ובמחירים מגוונים. עם זאת, למרות הקלות שבקנייה, אנשים לא יודעים שהם נכנסים להרפתקה שיכולה להסתיים בעוגמת נפש. הסוד בהשקעה כזו הוא קנייה נכונה וניהול חכם של הנכס. הרבה ישראלים מוכרים נכסים להרבה ישראלים, ואין שבוע שאני לא מקבל טלפון ממישהו שנתקע עם נכס לא ראוי".