De Niro כתב: ↑04 יולי 2023, 01:01
teknoboy כתב:De Niro כתב: ↑04 יולי 2023, 00:36
1. אלו אנשים , אבל אלו אנשים שכל אחד מכיר את המפעל הקטן שלו לצורך הענין.
אותו מנהל מפעל בשוק החופשי מייצר על סמך הביקוש שהוא מכיר יותר טוב מכל מנהל ריכוזי בקומוניזם.
2. בקומוניזם האנשים האלו היו מעטים או רבים זה לא משנה. הם היו ממונים מטעם השלטון והם לא היו מסוגלים לקבוע כמה לייצר עבור כל המפעלים במדינה , שלא לדבר על סחורות , שינוע ותובלה שגם על זה הם היו אחראיים בלעדיים.
עמדה בפניהם משימה בלתי אפשרית כפי שהם בעצמם מעידים בעדויות שלהם בספרי המאקרו כלכלה.
1. בשני משפטים כבר הכנסת שני גורמי אי-ודאות מוכרים וידועים בתור דברים שמנהלים "יודעים". מציע שתכיר טיפה את התחום לפני שאתה מתחיל לשפוך קלישאות.
באופן כללי, הממשק בין בני האדם לבין השוק הוא אחד מהמקורות העיקריים (ומהראשונים שידועים) לכשלי שוק, שכשמם כן הם, כשלים שמובנים לתוך המנגנון שאנחנו קוראים לו "השוק החופשי".
אתה לא צריך להאמין לי, אתה יכול ללכת לקרוא על זה כבר אצל אדם סמית'.
2. "לא מסוגלים" מאיזו בחינה?
שלא הקשיבו להם? שתוכניות אף פעם לא מתממשות במאה אחוז כמתוכנן? שזאת משימה קשה?
לא שאני בטוח שזה רעיון טוב לתת למנגנון מדינתי כלשהו לקבוע את כל הדברים האלה, אבל מה שמנע מאותם אנשים לעשות את זה ביעילות של מאה אחוז אלה בדיוק אותם דברים שמונעים מהשוק החופשי ומהאנשים שפועלים בו לעשות דברים ביעילות של מאה אחוז, ובדיוק כמו השניים כך גם הראשונים יכולים לשלל את המנגנונים שלהם ככה שיביאו תוצאות יותר טובות.
גם בבנקים בתקופה של לנין לא היו מחלקות אנליזה כמו שיש בבנקים של היום, וכמובן שלא היו להם מחלקות של סחר בנגזרות על שווקים עתידיים ושאר הזיות מדרגה שנייה ומעלה.
כמו שהבנקים השתכללו, גם דיקטטורים-בשם-הפרולטריון יכולים להשתכלל, שלא לדבר על שיטות טיפה יותר שפויות וקשורות למציאות.
1. תאמין לי שאני מכיר טיפה את התחום:).
2. שום דבר ממה שרשמתי איננו קלישאה , אלא חוקי מאקרו כלכלה הכי בסיסיים.
3. המנהלים הריכוזיים בקומוניזם לא יכלו לקבוע כמה לייצר ביעילות , כי הם לא ידעו מה הביקוש של כל המשאבים שמצויים בצמצום ויש להם שימושים חליפיים עבור כל המשק.
4. בשוק חופשי אין צורך במנהלים בודדים , שיישלטו בייצור כל המשאבים שמצויים בצמצום.
5. הביקוש הוא שקובע כמה לייצר , והוא עושה זאת בדרך הכי יעילה וטובה שיש.
1. מסכים אבל אני אשמח אם ההיכרות הזאת תבליח בין הקלישאות, הטעויות ואי ההבנות.
2. תמצא לי בספר מאקרו שלך את הפרק שמסביר למה מנהל במפעל אקראי שיודע ידע חלקי ביותר על השוק יכול להגיע למסקנות הכי טובות מכל אדם אחר בכל מצב אחר.
3. אולי הם לא יכלו, אבל הם היו בעמדה יותר מוצלחת לעשות את זה מאשר מנהל בתאגיד אקראי (למשל, המנהל התאגיד צריך לנחש מה גודל השוק, הפקיד הסובייטי היה יכול להעריך לפני נתונים יותר מלאים).
4. אז מי קובע את נפח הייצור למשל? הוא נקבע מעצמו? נופל על מנהלי אולם הייצור מהשמיים?
5. הביקוש מתקשר למנהלי בדרגי הביניים ואומר להם מה לעשות?\
נראה שאתה מתכוון להגיד שהמנהלים פועלים על סמך הידע שלהם על השוק החופשי ועל התנאים השוררים בו, שכולל בין השאר מספרים כמו היצע וביקוש, שאותם המנהלים בתאגידים מנסים לנחש\להעריך כמיטב יכולתם.
ההחלטות האלה (בוודאי בשוק חופשי) מתקבלות בתנאי אי ודאות די משמעותית.
פערי הידע האלה, שמובנים למערכת ואין שום דבר לחמוק מהם (אפילו בשיטה הסובייטית, שבה היה מנגנון שלם שתפקידו לספור דברים כאלה, הם לא ידעו בדיוק ובוודאות, אז בשיטה שבה הכול מבוסס על הערכות\ניחושים?), הם אחד ממקורות *אי היעילות* של השוק החופשי (זה אולי מנגנון שיכול להיות יעיל יחסית, או מאוד, בתנאים מסוימים, אבל ודאי שהיעילות קטנה ממאה אחוז, כלומר תמיד יהיה אי יעילות, כמו בכל דבר שקיים ביקום שלנו ובטח בעולם האנושי).