ההתחממות הגלובלית

[Giovanni Giorgio]

לפי תאוריית הסינגולריות עד 2060 זוהי הטכנולוגיה שתביא עלינו חורבן אז כך או כך the end is near

ועכשיו ברצינות, ההתחממות הגלובלית כבר עברה את נק׳ האל חזור לפי מדענים מסויימים וגם אם לא אז כנראה שאנחנו דוהרים לשם
בלתי אפשרי לרתום למשימה את כל המדינות כשהאינטרסים שלהן ככ מנוגדים וכל אחת רואה בעיקר את עצמה
רק שיתוף פעולה מלא מכל האנושות יצליח לעצור את התהליך וזה לא סביר שיקרה

כמו שנאמר פה, העולם לא רוצה לוותר על מיליגרם נוחות ולכן כל פיתרון יצירתי, ויש המון כאלו, בכלל לא נלקחים בחשבון

[עובדיה]

6. ירידה ברמת החיים. פחות קניות, פחות בשר, פחות נסיעות, פחות לחמם\לקרר את הבית, פחות מהכול.

זה לא יקרה ולא כי האנושות אנוכית (או לא), אלא בגלל שהשיטה הקפיטליסטית תחזיק מעמד כל עוד קיימת צמיחה בצריכה. משלא קיימת צמיחה, מתפוררת השיטה וביחד איתה המדינות שמנהיגות אותה. לטעמי, והפעם משיקולים אנוכיים (המיקום הפיזי שלי בעולם מול תהליכים גיאופוליטיים שצפויים לאחר רגרסיה בצריכה), אעדיף שהקפיטליזם ימשיך לשגשג ואיתו הצריכה שתביא עלינו את ההתחממות הצפויה. עדיף לחיות ב45 מעלות מאשר לא לחיות בכלל.

את זה לדידי גם הממשלות מבינות.

[teknoboy]

6. ירידה ברמת החיים. פחות קניות, פחות בשר, פחות נסיעות, פחות לחמם\לקרר את הבית, פחות מהכול.

זה לא יקרה ולא כי האנושות אנוכית (או לא), אלא בגלל שהשיטה הקפיטליסטית תחזיק מעמד כל עוד קיימת צמיחה בצריכה. משלא קיימת צמיחה, מתפוררת השיטה וביחד איתה המדינות שמנהיגות אותה. לטעמי, והפעם משיקולים אנוכיים (המיקום הפיזי שלי בעולם מול תהליכים גיאופוליטיים שצפויים לאחר רגרסיה בצריכה), אעדיף שהקפיטליזם ימשיך לשגשג ואיתו הצריכה שתביא עלינו את ההתחממות הצפויה. עדיף לחיות ב45 מעלות מאשר לא לחיות בכלל.

את זה לדידי גם הממשלות מבינות.

לא בטוח שיש כזה הבדל גדול בין קפיטליזם לבין אנוכיות, בטח ובטח בהקשר הנוכחי.
בסופו של דבר קפיטליזם זאת שיטה שגורמת לכולנו לשעבד את זמננו ואת חיינו (ובהקשר שלנו, גם את עתיד האנושות) לטובת הרווחים של קבוצה קטנה מאוד של אנשים, שפשוט יושבים על הרים של כסף שאין לו שימוש (אלה מהם שסובלים מקנאת פין מנצלים חלק קטן לטובת הטסת בולבולים ענקיים לחלל).
ואיך משכנעים את כולנו להשתעבד לרצונות האנוכיים של קומץ אנשים? נותנים לנו צ'ופרים שמדברים לאנוכיות שלנו.
כל הקפיטליזם בנוי על האנוכיות של האנושות ונועד לקדם את האינטרסים האנוכיים של קומץ אנשים.
בקיצור, לא רואה סיבה מיוחדת להפריד ביניהם.

ועצוב מאוד שאנשים חושבים שלקנות זוג מכנסיים כשצריך ולא כשרואים זוג יפה זה נקרא "לא לחיות", ומעדיפים שהעולם ייחרב רק שלא יצטרכו חו"ח לוותר על איזו רכישה.
אני לא אומר את זה בכעס או באכזבה, זה פשוט עצוב לי שהעולם של הילדים שלנו יהיה חרא כי אנשים חושבים שצרכנות היא סוג של הגשמה עצמית או חיים מלאים יותר.

[הגלמוד מלוד]

6. ירידה ברמת החיים. פחות קניות, פחות בשר, פחות נסיעות, פחות לחמם\לקרר את הבית, פחות מהכול.

זה לא יקרה ולא כי האנושות אנוכית (או לא), אלא בגלל שהשיטה הקפיטליסטית תחזיק מעמד כל עוד קיימת צמיחה בצריכה. משלא קיימת צמיחה, מתפוררת השיטה וביחד איתה המדינות שמנהיגות אותה. לטעמי, והפעם משיקולים אנוכיים (המיקום הפיזי שלי בעולם מול תהליכים גיאופוליטיים שצפויים לאחר רגרסיה בצריכה), אעדיף שהקפיטליזם ימשיך לשגשג ואיתו הצריכה שתביא עלינו את ההתחממות הצפויה. עדיף לחיות ב45 מעלות מאשר לא לחיות בכלל.

את זה לדידי גם הממשלות מבינות.

אתה מעדיף להישרף למוות ושהילדים שלך יישרפו למוות מאשר לצמצם טיפה בצריכה ובאיכות החיים. זה לא נקרא אנוכיות, זה נקרא סוציופטיות.

[D&3]

זה מסוג ההגזמות שנאמרו פה גם קודם שבעיקר עליהן הגבתי

[הפועל]

ועצוב מאוד שאנשים חושבים שלקנות זוג מכנסיים כשצריך ולא כשרואים זוג יפה זה נקרא "לא לחיות", ומעדיפים שהעולם ייחרב רק שלא יצטרכו חו"ח לוותר על איזו רכישה.
אני לא אומר את זה בכעס או באכזבה, זה פשוט עצוב לי שהעולם של הילדים שלנו יהיה חרא כי אנשים חושבים שצרכנות היא סוג של הגשמה עצמית או חיים מלאים יותר.

תכלס. אנשים פשוט לא מסוגלים לדמיין חיים בלי צרכנות בלתי פוסקת ומזון זמין מן החי נונסטופ (זה "טבעי").

[kruvi]

אין לי מושג אם הגענו לנקודת האל החזור או שאנחנו בדרך לשם, זה בוודאות אחד מהשניים.
אבל הסיבה לדעתי, שהמצב הוא כבר עכשיו בלתי הפיך, היא שכדי להפוך את המצב נדרש שינוי קיצוני בזמן מאוד קצר, והאנושות לא מסוגלת לבצע אותו.
לכן, לא ממש משנה אם הגענו לנקודת האל חזור עכשיו או בעוד 20 שנה. זה היינו הך.

[בלומי האדום]

ועצוב מאוד שאנשים חושבים שלקנות זוג מכנסיים כשצריך ולא כשרואים זוג יפה זה נקרא "לא לחיות", ומעדיפים שהעולם ייחרב רק שלא יצטרכו חו"ח לוותר על איזו רכישה.
אני לא אומר את זה בכעס או באכזבה, זה פשוט עצוב לי שהעולם של הילדים שלנו יהיה חרא כי אנשים חושבים שצרכנות היא סוג של הגשמה עצמית או חיים מלאים יותר.

תכלס. אנשים פשוט לא מסוגלים לדמיין חיים בלי צרכנות בלתי פוסקת ומזון זמין מן החי נונסטופ (זה "טבעי").

לא ממש מסכים ואסביר

הרבה מאוד אנשים, לפחות באירופה או באזור בו אני מתגורר התחילו לשנות כיוון.
זה מתחיל מדברים גדולים כמו וויתור במודע על רכב פרטי. ואם כבר רוכשים אז עוברים מדיזל לבנזין או אפילו רכב חשמלי (שהוא עדיין לא אופציה זולה).
לנו יש מכונית קטנה (פולו/בנזין), וגם עם הולדת הילדה, החלטנו להישאר עם הרכב הקטן ולהוסיף ארגז לנסיעות ארוכות (מקסימום פעמיים - שלוש בשנה).
לפחות השנה, אני מכיר הרבה חברים שלנו, כולל אותנו שוויתרנו על חופש במקום אחר ונצא לחופש, אבל נישאר פה באזור.

בגדים אנחנו רוכשים רק שצריך, ורוב הבגדים לילדה נרכשים מאתרים של יד שנייה באיסוף רגלי.
מבחינת אכילת בשר, אמנם לא הפסקנו לחלוטין, אבל בשבוע אנחנו אוכלים אולי פעמיים, מקסימום שלוש פעמים.
גם בגן של הילדה התפריט לא מכיל יותר מפעמיים בשר בשבוע.
באופן כללי יש גידול באירופה בכמות של צמחונים וטבעונים, אבל המספר החשוב הוא של אלו שלא השתייכו לאחד הקבוצות, אבל צמצמו במודע את כמות הבשר שהם אוכלים.
הקבוצה האחרונה, אם כבר אוכלת בשר, אז מדובר על בשר טרי, מקומי ויותר איכותי.
יותר אנשים גם מקפידים על רכישת מוצרים מייצור מקומי.

המצב לא אידיאלי בלשון המעטה, אבל לא צריך להיכנס לדיכאון.
הרבה מאוד אנשים עוברים תהליכים של שינוי באופן עצמאי, ואני מאמין שזה גם יעבור לדור הבא.

בלי חוקים ותקנות השינויים הגדולים לא יעברו, אבל להערכתי הלחץ הציבורי יביא את השינוי
מספיק להסתכל על השינוי שעוברת תעשיית הרכב העולמית, מאז הסקנדל באגף מנועי הדיזל, על מנת להבין שהציבור כן יכול להביא שינוי
לא יהיה מוגזם לאמר שבעוד 10-20 שנה מהיום מנועי בעירה יהיו בעיקר במוזיאונים.
עובדה שלפני 10 שנים הייתה בגדר מדע בדיוני

שכל אחד יתחיל לשנות אצלו בבית ואנחנו בכיוון הנכון

[הפועל]

אני מאד אוהב את האופטימיות שלך בלומי אבל לחלוטין לא שותף לה. המספרים מראים שבשורה התחתונה המודעות הצרכנית והפוליטית של אנשים בתחום הזה עדיין די נמוכה. אמרת שזה יעבור לדור הבא? לדעתי זה תסריט אופטימי. ואפילו אם הוא נכון, אין לנו כבר דור שלם לחכות לשינוי. זה צריך לקרות עכשיו. ואין סיכוי שזה יקרה.
אני תומך כמובן לחלוטין בשורה התחתונה שלך שכל אחד יעשה שינוי אצלו, ואני משתדל ומעודד את בני ביתי וסביבתי לכך. רק אומר שאני לא חי באשליות לגבי זה. כשמסתכלים על הדו"חות ועל קצב השינוי התרבותי קשה שלא להסיק שהסיכוי ש"אנחנו" (אלו שכבר משנים את אורח חייהם) נשנה משהו באמת הוא אפסי.

[סומך]

גם לדעתי בלומי מהדהד את מה שקורה באקוצ'יימבר וזה לא מעיד כרגע על מגמה משמעותית
אבל, לפחות בארץ, חסרה הסברה
הדרכים לנסות לצמצם פליטה של גז לא מונגשות מספיק לאדם הפשוט
ולדעתי זה שולי לעומת טיסות וזיהום של מדינות מתפתחות

[הפועל]

השינוי לא יגיע סתם מהאדם הפשטט. צריך שהמדינה תתעורר. שידחפו עובדי מדינה לעבוד מהבית, יסבסדו מזון צמחוני, ידרשו אישור של שלוש ועדות בשביל לכרות עצים, יסבסדו גגות סולריים, יסיטו את כל תקציב הכבישים והמחליפ לתחבורה ציבורית.
הציבור יבין את השינוי.
אבל זה לא יקרה. כי אין הנהגה, יש נגררים

[Giovanni Giorgio]

בגדול כולנו מסכימים שבשביל שינוי אמיתי צריך הירתמות כלל עולמית מגובה בחוקים ואכיפה
ובנוסף אנחנו מסכימים שהסיכוי שזה יקרה הוא 0

מה שנותר לקוות הוא שאיכשהו המדע והטכנולוגיה יצליחו למצוא פתרונות קסם

[teknoboy]

אפשר גם לקוות שמדינות, אנשים ואפילו תאגידים יתאפסו על עצמם קצת, ואולי יתנו לנו עוד קצת מרווח נשימה.

[אמה גולדמן]

https://www.haaretz.co.il/nature/climat ... 1.10105720

אין כאן מקרה או טעות. למרות הוודאות המדעית ולמרות שהיה ברור שאנחנו עומדים להתנגש בקיר — הגברנו את הלחץ על דוושת הגז. היה מי שדאג לבלום את המאמצים להאט או לסובב את המכונית, והוא עשה זאת באופן שיטתי ומתוכנן מתוך תאוות בצע טהורה. כבר בסוף שנות ה–70 הבינו חברות הנפט, מתוך מחקרים שהן בעצמן עשו, שהמוצר שלהן מהווה סכנה לאנושות. "אפשרי בהחלט שההתחממות אחרי 2030 תהיה קטסטרופלית לפחות לחלק ניכר מאוכלוסיית כדור הארץ", כתב אחד ממדעני ענקית הנפט אקסון מובייל ב–1981. ההחלטה של הדירקטורים ובעלי החברות האלה להתמודד עם הבעיה על ידי הקמת מערך אדיר להפצת דיס־אינפורמציה ומימון פוליטיקאים שיכחישו את האמת המדעית — היתה אחת ההחלטות הדרמטיות שהתקבלו בתולדות המין האנושי בעידן המודרני.

קפיטליזם זה שנאת אדם

[לירן]

https://www.haaretz.co.il/nature/climat ... 1.10105720

אין כאן מקרה או טעות. למרות הוודאות המדעית ולמרות שהיה ברור שאנחנו עומדים להתנגש בקיר — הגברנו את הלחץ על דוושת הגז. היה מי שדאג לבלום את המאמצים להאט או לסובב את המכונית, והוא עשה זאת באופן שיטתי ומתוכנן מתוך תאוות בצע טהורה. כבר בסוף שנות ה–70 הבינו חברות הנפט, מתוך מחקרים שהן בעצמן עשו, שהמוצר שלהן מהווה סכנה לאנושות. "אפשרי בהחלט שההתחממות אחרי 2030 תהיה קטסטרופלית לפחות לחלק ניכר מאוכלוסיית כדור הארץ", כתב אחד ממדעני ענקית הנפט אקסון מובייל ב–1981. ההחלטה של הדירקטורים ובעלי החברות האלה להתמודד עם הבעיה על ידי הקמת מערך אדיר להפצת דיס־אינפורמציה ומימון פוליטיקאים שיכחישו את האמת המדעית — היתה אחת ההחלטות הדרמטיות שהתקבלו בתולדות המין האנושי בעידן המודרני.

קפיטליזם זה שנאת אדם

[teknoboy]

יש על זה כתבה מעולה (בעצם פרויקט קטן, זה איזה חמישים עמודים).
משום מה הקפיטליסטים הקמצנים האלה שמו חומת תשלום, אבל מצאתי גרסה בPDF.
קצת מדכא ומתסכל לקריאה, אבל מדהים.
https://www.lmd.jussieu.fr/~jyg/NYTimes ... l_Rich.pdf

[אמה גולדמן]

https://www.haaretz.co.il/nature/climat ... 1.10105720

אין כאן מקרה או טעות. למרות הוודאות המדעית ולמרות שהיה ברור שאנחנו עומדים להתנגש בקיר — הגברנו את הלחץ על דוושת הגז. היה מי שדאג לבלום את המאמצים להאט או לסובב את המכונית, והוא עשה זאת באופן שיטתי ומתוכנן מתוך תאוות בצע טהורה. כבר בסוף שנות ה–70 הבינו חברות הנפט, מתוך מחקרים שהן בעצמן עשו, שהמוצר שלהן מהווה סכנה לאנושות. "אפשרי בהחלט שההתחממות אחרי 2030 תהיה קטסטרופלית לפחות לחלק ניכר מאוכלוסיית כדור הארץ", כתב אחד ממדעני ענקית הנפט אקסון מובייל ב–1981. ההחלטה של הדירקטורים ובעלי החברות האלה להתמודד עם הבעיה על ידי הקמת מערך אדיר להפצת דיס־אינפורמציה ומימון פוליטיקאים שיכחישו את האמת המדעית — היתה אחת ההחלטות הדרמטיות שהתקבלו בתולדות המין האנושי בעידן המודרני.

קפיטליזם זה שנאת אדם

מה מצחיק אותך?

[בלומי האדום]

למי שעדיין לא איבד תקווה, 2 נתונים שנתקלתי בהם במהלך הלילה
הראשון, שנת שיא בגרמניה ברכישות רכב היברידי וחשמלי. מסביבות 100 אלף רשיונות רכב ב- 2019, לכמעט 400 אלף רשיונות רכב ב- 2020
נכון להיום 20% מהמכירות בשוק המקומי. נתון די מדהים בהתחשב באופי הלקוחות, בתרבות הרכב המקומי ובעלויות של רכישת רכבים חשמליים והיברידים נכון להיום.
אין ספק שמשהו זז בכיוון הנכון.

נתון אחר, שקשור גם לנושא הקורונה בכל מדינה, הוא נושא היציאה לחופש.
ירידה של כמעט 40% ליציאה לחופש בין 2019, שהייתה שנת שיא בתיירות הגרמנית (מקומית וחוץ), ל- 2020.
ירידה הכי דרמטית בתולדות התיירות הגרמנית, כולל אחרי ה- 11 לספטמבר, שהייתה אגרוף לפנים של חברות התיירות וחברות התעופה.
אין ממש נתונים לגבי 2010, אבל בעקבות הקייץ האחרון, והירידה בתיירות החורף, קשה לי להאמין שהייתה עלייה דרמטית וחזרה לשגרה.
קשה ללמוד מהנתונים על מגמה חיובית, אבל מספיק שחלק מאותם מוותרי חופשה בשנים האחרונות, יעדיפו חופשות מקומיות (ברכב החשמלי החדש שלהם) וכבר אפשר לדבר על שינוי מגמה חיובי.

לא צריך לאבד תקווה כלכך מהר!

[De Niro]

לא עברנו את נקודת האל חזור?

[KingAlpaca]

כן.

[תתאבד כבר]

התפיסה לפיה מדובר בנקודה, ולא, לצורך ההמחשה, קו די עבה, יכולה להוריד את המפרשים לאנשים טובים מן היישוב (אלה שלא יודעים חשבון).
ואולי בשם האופטימיות, בכלל לבטל את הרעיון של איזשהו סף שאותו אפשר לחצות ואחריו המבול. בכל רגע, בכל זמן ובכל מקום, אפשר וצריך לעשות שינוי וכמו שכתבו כאן קודם,
זה בעיקר מתחיל בתוך הבית, וזה לא באמת קשה

הדיבורים על נתונים וקפיטליזם ורווחים מרחיקים את ישראל ישראלי ואירופי אירופאי משינוי, וברור שהרשויות צריכות להירתם (הסברה, הפרדת פחים, מיכלי קומפוסט למי שמבקש ועוד פתרונות שכבר חשבו עליהם ולא מצריכים השקעה גדולה).

קיצור,
לא נקודת אל חזור ולא נעליים, אלא אם מישהו פה הוא קובע מדיניות (ואם כן-תתבייש!), פשוט לשנות הרגלים אישיים. הידד!

[KingAlpaca]

זה בעיקר מתחיל בתוך הבית, וזה לא באמת קשה

הדיבורים על נתונים וקפיטליזם ורווחים מרחיקים את ישראל ישראלי ואירופי אירופאי משינוי, וברור שהרשויות צריכות להירתם (הסברה, הפרדת פחים, מיכלי קומפוסט למי שמבקש ועוד פתרונות שכבר חשבו עליהם ולא מצריכים השקעה גדולה).

לא!

לא, לא וגם לא.

[D&3]

תלוי אם המטרה זה להרגיש טוב עם עצמנו או באמת לשנות דברים.
ובאופן משונה ( או שלא ) הרבה מהאנשים הבאמת טובים שרוצים לשנות עושים בעיקר דברים שמסתכמים בהרגשה הטובה שלהם.

[D&3]

ולמען ההבהרה זה חלילה לא נכתב כביקורת, ואני מעריך כל אחד שמנסה לשנות

[תתאבד כבר]

הטוב הוא האויב של המושלם הוא האויב של הטוב.
אני לא מדבר על פוסטים בפייסבוק כן?

לרוב האנשים אין את הפנאי לשינויים מרחיקי לכת והם לא מתעסקים בזה ביום יום. לכן צעדים כמו תשלום על שקיות או הצבת מיכלי מחזור ברחוב הם צעד נכון שמאפשר לכולם להשתתף בשינוי, ולא רק ל"משוגעים לדבר"

[teknoboy]

אלה צעדים סמליים, שבמקרה הטוב יכולים לגייס אנשים לפעולה משמעותית (ובמקרה הרע לגרום להם להרגיש שהם כבר עשו את שלהם), אבל להציל את העולם זה לא יציל.

[kruvi]

השינוי צריך להגיע ברמת מדינות, לא ברמת ורנד כזה או אחר.
לגבי נקודת האל חזור, מדובר בהערכות. לא נראה שיש מישהו שיכול לדעת.
אבל אם הייתי צריך להעריך, הייתי מעריך שעברנו את ה''נקודה'' הזו.

Sent from my Mi Note 3 using Tapatalk

[KingAlpaca]

לכן צעדים כמו תשלום על שקיות או הצבת מיכלי מחזור ברחוב הם צעד נכון שמאפשר לכולם להשתתף בשינוי, ולא רק ל"משוגעים לדבר"

לא, לא ולא.

זה אשכרה לא משנה כלום, עזוב שינוי סימלי, עזוב שינוי משמעותי, עזוב שינוי שאשכרה יעזור עם המצב,
פשוט כלום.

[Shacham]

הטוב הוא האויב של המושלם הוא האויב של הטוב.
אני לא מדבר על פוסטים בפייסבוק כן?

לרוב האנשים אין את הפנאי לשינויים מרחיקי לכת והם לא מתעסקים בזה ביום יום. לכן צעדים כמו תשלום על שקיות או הצבת מיכלי מחזור ברחוב הם צעד נכון שמאפשר לכולם להשתתף בשינוי, ולא רק ל"משוגעים לדבר"

פעם שמעתי שלא רק שהפחי מחזור ברחוב לא ממש מועילים, אלא שהם גם אשכרה מזיקים כי בסוף רוב מה שנאסף שם נשלח לסין דרך הים מה שיוצר הרבה יותר נזק אקולוגי מהתועלת הקטנה של המחזור. וגם מה שממוחזר לא באמת כל כך מועיל ומשתמשים בו רק לדברים סופר ספציפיים כמו להכין פליזים צבאיים.
לא יודע אם מה שאני כותב כאן נכון או מיתוס, מעניין אם יש כאן מישהו יודע לאשר או להפריך.

בכל מקרה ברמה האישית הדברים שאשכרה יכולים להועיל הם - לעבור לתזונה צמחונית/טבעונית, לצמצם טיסות למינימום, לקנות בעיקר תוצרת מקומית ויד שניה(ובטח לא להזמין מלא דברים לא הכרחיים מחו"ל כי זה זול), ולהתנייד בתחב"צ/אופניים. מכיוון שבן אדם מערבי ממוצע לא מקיים אף אחד מהרביעייה הזאת, אין מנוס כמו שכתבו פה מצעדים מדיניים שלא יקרו בחיים.

[KingAlpaca]

זה נכון, רק שזה הרבה יותר גרוע ומורכב.
ובכל מקרה סין גם מוכנה לקבל עכשיו פחות זבל (תרתי משמע) מהעולם.

[Giovanni Giorgio]

אני מקווה שהמגמה הפוליטית באירופה תתפשט וקולם של הירוקים ישמע חזק יותר בעוד מדינות
תחת המצע הנכון והאנשים הנכונים גם מפלגת ירוקים בישראל יכלה להביא כמה מנדטים יפים ולהשפיע

[סומך]

זה נכון, רק שזה הרבה יותר גרוע ומורכב.
ובכל מקרה סין גם מוכנה לקבל עכשיו פחות זבל (תרתי משמע) מהעולם.

אבל גם בסין התחילו להבין את הנזקים הבריאותיים שזיהום עולה להם בערים ומתחילים להלחם בפליטות מזהמות ממפעלים.

[הפועל]

מדכא אבל שווה קריאה
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.10397697

כושר ייצור החשמל בישראל ב–2021 היה 17 ג'יגה־וואט (ג"ו) חשמל בקירוב. ייצור החשמל בישראל גורם לכשליש מפליטת הפחמן לאטמוספירה. בעוד 29 שנים כמות החשמל שתידרש תהיה כמעט כפולה (בערך 35 ג"ו), כתוצאה מהגידול באוכלוסייה, העלייה ברמת החיים ובמיוחד מהמעבר לתחבורה חשמלית. ללא מעבר לחשמל ירוק (שמש ורוח), הגידול בביקוש לחשמל יביא לכך שייצורו בארץ יהיה אחראי למחצית מפליטות הפחמן.

המשמעות הכלכלית של מעבר מלא לחשמל ירוק אדירה. הפוטנציאל בישראל להפקת חשמל מאנרגיית השמש גבוה, אך עלות התקנת שדה קולטנים שיספק 1 ג"ו חשמל היא כ–1.1 מיליארד דולר, ונדרש לשם כך שטח של לפחות חמישה קמ"ר. כדי להגיע לשנת 2050 עם כושר ייצור של 35 ג"ו חשמל ירוק, יהיה צורך בהקמת 35 שדות כאלו. השדות הללו יוכלו לספק חשמל רק בשעות האור, ובממוצע שנתי במשך שמונה שעות ביממה, ולכן יש להקים פי 3 שדות כאלו כדי לעמוד בביקוש. כדי ליצור רציפות באספקה יש צורך לאגור את עודף החשמל שמיוצר ביום במתקני אגירה, והכמות שתיאגר צריכה להספיק לביקוש בשעות החשיכה, ועוד רזרבה תפעולית.

הטכנולוגיה של האגירה ידועה, וכבר משתמשים בה בארץ בכמויות קטנות: שואבים מים למאגר הממוקם בגובה, ומזרימים את המים בשעות הביקוש דרך מחוללי חשמל. השיטה די יעילה, והפסדי האנרגיה נמוכים. החיסרון העיקרי הוא מציאת תשתיות שטח וטופוגרפיה בהיקפים הנדרשים. ישנן דרכי אגירה אחרות, כמו מצברי ענק דוגמת אלו המשמשים בכלי רכב חשמליים, אך זה פתרון יקר ולא ריאלי בהיקפים הנחוצים. פתרון חלופי הוא אלקטרוליזה של מים בשעות היום ליצירת מימן, ושריפה של המימן בתחנות כוח קיימות כאשר אין אספקה של חשמל ירוק, אך גם הכדאיות הכלכלית של פתרון זה מוטלת בספק.

חשמל ירוק תמורת מים: ישראל וירדן יחתמו על הסכם ראשון מסוגו
בנט הודה כי יעדי האקלים של ישראל נמוכים, וסבור כי יש לשאוף לאפס פליטות עד 2050
למרות הצמצום, השטחים למתקנים סולאריים יפגעו בטבע

העלויות של הקמת השדות הסולאריים ומתקני האגירה יגיעו, בהערכה זהירה, לכ–250 מיליארד דולר, ויידרשו לשם כך שטחים של מאות קמ"ר. בהנחה שהעלות תיפרשׂ על 25 שנה, מדובר על כ–10 מיליארד דולר לשנה, החל מ–2025. סכום זה שקול למחצית מתקציב הביטחון של ישראל. מאחר שלפי התחזיות כל התחבורה בארץ ב–2050 צפויה להיות חשמלית, ההכנסה של המדינה מהמס על דלק לתחבורה, שעומדת היום על 20 מיליארד שקלים בשנה (כ–7 מיליארד דולר), תיעלם מהתקציב.

באופן מעשי, המעבר לחשמל ירוק ולתחבורה חשמלית יעלה לתקציב המדינה כמעט כמו תקציב הביטחון. זאת בלי לקחת בחשבון התייקרויות בלתי צפויות, זמינות של חומרי גלם, והכנת תשתיות מתאימות על פני מאות קמ"ר. למרות המחיר הגבוה זה לא בלתי אפשרי, אך פרויקט ענק כזה יוריד את פליטות הפחמן רק ב–50%. הורדה של פליטות הפחמן האחרות משאר המקורות (תעשייה, שריפות, גידול מזון מהחי) מורכבת יותר והרבה יותר יקרה.

המעבר לחשמל ירוק ותחבורה חשמלית יעלה למדינה כמעט כמו תקציב הביטחון, ויוריד את פליטות הפחמן רק ב–50%

פליטת גזי החממה במדינת ישראל מהווה פחות מ–0.2% מסך הפליטות העולמיות. לכן, כל התוכנית הנ"ל לא תביא לשיפור משמעותי בשינוי האקלים בעולם. התורמות העיקריות לפליטת פחמן הן ארה"ב, סין, רוסיה, הודו, ברזיל ואינדונזיה. מדינות אלו מדברות בכפל לשון, ולכן הסיכוי לשיתוף פעולה ברמה שפורטה לעיל שואפת לאפס. ארה"ב לדוגמה, שאחראית לכמעט שליש מפליטת הפחמן לאוויר, נתונה במלכוד: מצד אחד הנשיא, ג'ו ביידן, הוא תומך נלהב בתוכנית לצמצום הפליטות. מצד אחר, הכוח העיקרי במדינה מצוי בלובי התעשייתי העשיר, שמתנגד לכל פגיעה בתעשיית הדלקים הפחמימניים.

הדיון הציבורי בהתחממות כדור הארץ מתנהל כבר כמעט 40 שנה, אבל מעט מאוד נעשה בעניין. כמות הפחמן הדו־חמצני באוויר היא הסרגל הטוב ביותר למדידת העשייה: לפני 40 שנה היה ריכוז הגז כ–340 חלקים למיליון (חל"מ), וכיום הוא עומד על 415. קצב הגידול במאה ה–20 היה כ–1 חל"מ לשנה, ומתחילת האלף הנוכחי הוא כמעט הכפיל את עצמו. כל מה שנעשה עד היום אפילו לא הקטין את קצב הגידול. הסיכוי שזה יקרה בעתיד הקרוב קלוש.

הבעיה המרכזית עם שינוי האקלים היא, שהוא אינו מתרחש בצורה רציפה. בנוסף, אנחנו מודעים הרבה יותר לנזקים כשהם נגרמים במערב אירופה או בארה"ב, בעוד פגעי אקלים במדינות העולם השלישי כמעט שאינם זוכים להתייחסות. למרבה הצער, רק בזמן אסון יש היענות להקצות משאבים להתמודדות עם המשבר, אך היא דועכת כשהאסון חולף. מעט מדינות — אולי רק במערב אירופה — יוכלו לעמד בקריטריון של אפס פליטות. כמה מהמדינות המפותחות ינקטו צעדים חלקיים, שאולי יביאו לעצירת קצב הגידול של הפליטות. ההיתכנות לעצירת הביקוש לאנרגיה פוסילית (פחם, נפט וגז), קלושה ביותר, בעיקר במזרח אסיה, אפריקה ודרום אמריקה.

אמנם יכולתה של ישראל להשפיע באופן משמעותי על שינוי האקלים היא מזערית, אבל חשוב שהמדינה תשתתף במאמץ להקטנת הפליטות, עם יעדים פחות יומרניים. בו בזמן ישראל חייבת להיערך לאירועים בלתי נמנעים כמו בצורת מתמשכת, שריפות ענק, שיטפונות, ועלייה של מפלס מי הים. ההשקעה בהכנות למצבי קיצון עתידיים כאלו נמוכה בהרבה מזו הדרושה למעבר מלא לחשמל ירוק, ותביא למשק חיסכון אדיר.

יש להשקיע בהגנה אפקטיבית על קו החוף, בהגדלת כמות המים המותפלים, בהיערכות משמעותית להקטנת פוטנציאל שריפות היער, וחשוב מכל: בשיפור יסודי של מערך הניקוז, שדרוש כבר עכשיו. ללא היערכות משמעותית לאירועי גשם קיצוניים, אנו עלולים למצוא עצמנו בהצפות ענק, שלעומתן אלו שהתרחשו בחורף שעבר ייראו כדוגמית או קדימון.

לביטוי "עניי עירך קודמים" יש משמעות מיוחדת. מצד אחד, צריך לוודא שהמעבר לאנרגיות ירוקות ייעשה בארץ ברמת הממוצעת של מדינות ה־OECD. מאידך, חייבים להפנות משאבים מתאימים, שהם הרבה יותר קטנים, כדי לצמצם את הנזקים הצפויים משינוי האקלים.

הכותב הוא פרופסור במכון למדעי כדור הארץ, באוניברסיטה העברית בירושלים

[Ben]

[teknoboy]

התפרסם החלק השני של הדוח של IPCC

אמל"ק:

↓

↓

[kruvi]

התפרסם החלק השני של הדוח של IPCC

אמל"ק:

↓

↓

פחד אלוהים.

[dino]

יגיעו להגבלת ילודה מהר מאוד
במדינות מערביות דווקא

[dino]

מתי לא יהיה לנו מים לשתיה?

[D&3]

חלקים מהימין הישראלי כבר ממזמן בולעים כל שלשול של הימין האמריקאי, והם עושים את זה באותן דרכים מטומטמות.
השאלה שלי היא לאירופאים הרבים פה, האם גם שם יש תופעות מטומטמות נרחבות כמו בציוץ הנ"ל?
מעניין במיוחד המצב במדינות כמו הונגריה

[dino]

כנראה שריקלין אפילו לא טרח להכנס לאיזה ויקיפדיה מינימלית כדי להבין מה זה אומר ההתחממות הגלובלית
טוקבקיסט בשקל