ועוד על ארגוני הטרור היהודים (הצבא, והשב"כ המתועב). נראה מי מצליח לקרוא עד הסוף, כי זה חושף מערכת מתועבת על מלמטה עד למעלה, למערכת המשפטית. כמה אכזריות, גועל נפש, ומכבסת מילים בזויה.
הפרקליטות: חיפוש באיברי המין של פלסטינית "בוצע אגב פעילות לגיטימית"
חוות דעת של המדינה, שהגיעה לידי "הארץ", הביאה לסגירת התיק נגד אנשי שב"כ וצה"ל האחראים לחיפוש בלתי מוצדק באיבר המין ובפי הטבעת של פלסטינית ב-2015. היא קובעת כי אין להתייחס למעשים "דרך פריזמה של עבירות מין", "הגם שייתכן שבאופן פורמלי מתקיימים יסודות של עבירת אונס"
יהושע (ג'וש) בריינר
חוות הדעת של הפרקליטות בעניין העמדתם לדין של אנשי שב"כ וצה"ל שהורו לחפש באיבר מינה ובפי הטבעת של עצורה פלסטינית קבעה כי אין להתייחס למעשים "דרך פריזמה של עבירות מין", "הגם שייתכן שבאופן פורמלי מתקיימים יסודות של עבירת אונס".
בחוות הדעת הומלץ לא להעמיד לדין את האחראים לחיפוש, שהתבצע ללא מודיעין המצדיק את המעשה, והתיק נסגר באפריל בשנה שעברה. בחוות הדעת, שהגיעה לידי "הארץ", נכתב כי "מדובר אמנם במעשה פסול, אולם הוא בוצע אגב פעילות לגיטימית לחלוטין שתכליתה הוגדרה כבעלת חשיבות ביטחונית".
הפלסטינית נעצרה בביתה ב-2015, בחשד לקשר עם חמאס. לפי החשד, רכז נפה בכיר בשב"כ, המכונה אבי, ומפקד חטיבה מרחבית בצה"ל, קצין בדרגת אלוף-משנה, הורו לרופאה צבאית ולפקידה פלוגתית לבצע חיפוש באיבר מינה ובפי הטבעת שלה חרף התנגדותה. החיפוש נערך לאחר שפרצו לביתה בלילה, ויעדו לכאורה היה כרטיס סים שבאמצעותו יצרה קשר על פי החשד עם גורמים בחמאס. בחקירה התברר כי לא היה כל מודיעין שלפיו הפלסטינית תחביא את כרטיס הסים על גופה, ולכן החיפוש לא היה נחוץ. רכז שב"כ והמח"ט הפלילו בחקירתם את רכז הנפה יוסי במתן ההוראה לערוך את החיפוש. בתיק נחקרו שישה חשודים - שלושה אנשי שב"כ ושלושה קצינים בצה"ל - בחשד לעבירות מין חמורות וכן בעבירות קלות יותר שבהן תקיפה או שימוש לרעה בכוח המשרה. הוא נסגר בעילה של חוסר ראיות.
חוות הדעת, שנכתבה ברובה על ידי הפרקליטה הבכירה הילה אדלמן ב-2018, מגלה מדוע החליטה הפרקליטות לסגור את התיק.
"אין חולק שהיתה החדרה של ידי החיילות לאיבר מינה של המתלוננת ועל ידי אחת מהן גם לפי הטבעת", כותבת אדלמן, "עולה אף מהודעות המתלוננת והחיילות, כי המתלוננת התנגדה לחיפוש ונעצרה רק לאחר שאמרו לה שאין ברירה אחרת, ובכך מתקיים רכיב אי ההסכמה". אלא שאדלמן מציינת כי בשלב זה נותני הוראת החיפוש "לא היו מודעים להתנגדותה" של הפלסטינית, וכי בכל מקרה החיפוש לא נבע מ"התנהגות עבריינית" של החיילות או נותני ההוראות. היא מציינת גם כי "כאשר בוחנים את נסיבות ביצוע המעשה הפסול, אפיין את ביצועו ניסיון להמעיט בפגיעה במתלוננת". על כן, כותבת אדלמן, "אני סבורה כי באיזונים הראויים, המקרה שבפנינו אינו מקרה המתאים להיבחן באספקלריה של עבירות מין לאור תכלית החקיקה ונסיבות התרחשותו".
זה התחיל כעוד מעצר שגרתי. זה נגמר בחקירה של קצינים על אונס
נסגר התיק נגד אנשי שב"כ שנחשדו שהורו על חיפוש באיברי המין של פלסטינית
הפרקליטה מתייחסת גם לטענה כי ההוראה לבצע את החיפוש היתה בגדר פקודה בלתי חוקית בעליל, והפקודות היו צריכות להתנגד לה. "מדובר בפעולה שגלומה בה פגיעה חמורה במיוחד", כותבת אדלמן, "כל המעורבים בהעברת ההוראה ובביצוע היו מודעים לחריגותה של ההוראה. הרופאה מציינת מפורשות כי בכל סיטואציה אחרת, שאינה צבאית, לא היתה נענית להוראה מקצועית כזו. מודעות זו מחזקת אף היא את העמדה לפיה מדובר בפקודה בלתי חוקית בעליל, וגם אם הדגל השחור עדיין לא מתנוסס מעליה, הרי שהוא כמעט בראש התורן וצבעו אפור כהה".
אלא שאז קובעת אדלמן כי אין מדובר בפקודה ש"דגל שחור מתנוסס מעליה". לדבריה, "מדובר במעשה שניתן להכשירו בצו, ועל כן עצם ביצועו לא זועק את פסלותו". היא מציינת גם כי "מדובר בהוראה שניתנה בקונטקסט מבצעי לא מופרך, בוודאי לא בעיני מקבלות הפקודה ומבצעותיה, כחלק מהוראה כי קיימת חשיבות רבה ואף חובה למצוא את כרטיס הסים". כמו כן, טוענת אדלמן, "האופן שבו בוצעה ההוראה אופיין בזהירות, רגישות ושיקול דעת".
עמדת הפרקליטות מתייחסת גם ליחסים המתקיימים בין שב"כ לצה"ל, שמאפשרים ביצוע חיפושים מעין זה. אדלמן מציינת כי מדובר ב"יחסים מיוחדים, כאשר בבסיס השב"כ מעלה צורך מבצעי והצבא אמור להוציא אותו לפועל. יש אמון בין שני הגופים שמתקיים גם בסיטואציות מבצעיות מורכבות וקיצוניות... כפי שתיאר זאת המח"ט, שהוא יכול על בסיס הנחיה של איש שב"כ לירות באדם מבלי שהוא יבדוק את ההוראה או את הבסיס המודיעיני, המבצעי או החוקי שלה". חוות הדעת מציינת, בין השאר, את תשובת המח"ט בחקירה לשאלה האם אין לו שיקול דעת אל מול הוראות מהשב"כ. "שירתי ביחידות שהשב"כ היה אומר לי להרוג אנשים, והייתי הורג אותם", השיב.
לפי חוות הדעת, ניתן לייחס לבכיר השב"כ יוסי עבירה של "שימוש לרעה בכוח המשרה", שעונשה עד שלוש שנות מאסר. אלא שאדלמן ממליצה להימנע מכך, ומסבירה: "קיים קושי ראייתי מסוים בהוכחת האופן שבו נוסחו ההוראות שנתן יוסי, שכן גם המח"ט וגם רכז השב"כ עובד זוכרים שניתנו הוראות שכללו חיפוש פולשני, אולם שניהם לא ידעו להגדיר את האופן בו נוסחו ההנחיות". הפרקליטה אף ממליצה להימנע מעדויות של השניים במסגרת משפט, שכן לדבריה זוהי "סיטואציה מורכבת מאוד, מערכתית ואישית". כמו כן, היא כותבת כי "מחומר החקירה עולה שרכז הנפה בטוח בעצמו יותר מהאחרים... ויש סיכוי כי הוא יצליח לעורר ספק סביר במידת הוודאות לגבי מתן ההוראה ותוכנה המדויק". אדלמן מציינת גם כי החוק המסדיר נוהלי חיפוש אינו חל בשטחים, ועל כן היא ממליצה על נקיטת צעדים משמעתיים בלבד נגד יוסי והמח"ט.
"אין מדובר בחריגה שבוצעה מתוך התעמרות או רצון לפגוע במתלוננת ואף לא לשם קידום החקירה, אלא במעשה שחשב מי שחשב או פירש מי שפירש, שנכון לעשותו מבחינה מבצעית", כותבת אדלמן בסיכום, "מירב הגורמים שהיו מעורבים בהוצאה לפועל של ההוראה, מהמג"ד ועד לחיילות, השתדלו לבצעה מתוך הכרה בחריגות המעשה ובפגיעה האפשרית כתוצאה ממנה, ובמידה רבה ההתייחסות הזו מציגה תמונה חיובית על כך שאכן מדובר באירוע חריג, ובתוך החריגות הזו לא היתה קהות חושים".
פרק נרחב בחוות הדעת מוקדש לאחד מששת החשודים במעשה, חוקר שב"כ המכונה א'. הפרק, תחת הכותרת "חוסר מהימנות של נחקרים בכירים", מפרט את השקרים שהתגלו בחקירתו של אבי. בין השאר, הוא טען כי החיילת יצאה ואמרה כי הפלסטינית "בתולה ולכן היא לא יכולה לבצע את החיפוש", וכי החיפוש החריג נידון בישיבה של חוקרים בשב"כ. "מדובר במקרה של נחקר שמשקר פוזיטיבית על מנת לחלץ את עצמו מכך שלא דיווח על הפעילות החריגה והבלתי חוקית, תוך שהוא אינו בוחל להפיל אחרים על מנת להסיר את אחריותו", כתבה אדלמן. "מדובר בחוקר שמתעד את תקצירי החקירות בזכרוני דברים, שעל בסיסם בוחנים את גרסאותיהם של נחקרים, מגישים כתבי אישום ועומדים לדין. ממצא שלפיו אדם, שמהימנותו עומדת בבסיס תיקים חשובים, שיקר בבוטות (ואפילו בטיפשות) מהווה פגיעה של ממש במקצועיות הארגון ובאמון הציבור בו". חוות הדעת ממליצה לנקוט נגד אבי צעדים משמעתיים וכן לשקול את המשך העסקתו ב"תפקיד הרגיש", אך הוא לא הועמד לדין משמעתי וממשיך לשרת בשב"כ.
ל"הארץ" נודע עוד כי בחודש שעבר הודיע נציג היועצת המשפטית לממשלה כי לא יוכל לבחון את הערר שהגישה הפלסטינית על ההחלטה לסגור את התיק. בהודעה, שנשלחה שמונה חודשים לאחר הגשת הערר ושנה וחצי לאחר סגירת התיק, נכתב כי לפרקליטות התברר רק עתה שהיועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט היה מעורב בקבלת החלטות בתיק ולכן הפלסטינית צריכה לפנות לערכאה גבוהה יותר – בג"ץ.
מהוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, שייצג את הפלסטינית בהליך הערר, נמסר:
"חוות הדעת של הפרקליטות שנחשפה היא בעצמה פעולה שדגל שחור מתנוסס מעליה. היא פוגעת פגיעה אנושה בשלטון החוק ובערכי הצדק וההגינות הבסיסיים ביותר, ומהווה עיוות מוחלט של כללי המשפט הפלילי והמנהלי. הכל במטרה לגונן על העבריינים במקרה זה ולמלט אותם מאימת הדין. על היועצת המשפטית לממשלה להורות מיד על העמדה לדין של כלל המעורבים בפרשה. כל דבר פחות מזה משמעותו כתם מוסרי חמור על מדינת ישראל ומוסדותיה, והוכחה שאינם רוצים או מסוגלים להוציא משפט צדק עבור קורבנות של פשעים חמורים".
https://www.haaretz.co.il/news/politics ... a4bdb60000
