https://www.haaretz.co.il/opinions/2022 ... f0c18e0000
הממלכה כבר לא שלנו. תתחילו לחשוב כמו מתנגדי משטר
ישראל פריי
20:00, 11 בדצמבר 2022
אחמד מחאג'נה לא יוצא לי מהראש. לא הרופא עצמו, גם לא אנשי הימין שהרסו את חייו, אלא היחס של "המחנה הנכון" כלפיו. כל פרשת הרופא הערבי מ"הדסה" — מתחילת הרדיפה ועד סיבוב הפרסה — התנהלה בין נציגי וטרולי מחנה הימין בלבד. אף לא אחד מאנשי המרכז והשמאל, כולל איש מרצ המכהן כשר בריאות, לא פצה פה, לא טרח להתייצב לצדו. כאדם המאמין בהשגחה פרטית, הסיפור של ד"ר מחאג'נה הגיע בעיתוי מושלם. הוא מבטא יותר מכל את סיפור הבחירות, ובעיקר: הרופא הצעיר תרם בעל כורחו את שמו כדי לסמן בעבורנו את הדרך הלאה.
המחנה הליברלי מנסה לנצח בשתי ידיים קשורות מאחור. יש לו כמה זירות נהדרות שבהן הוא חופשי להשתולל. זכויות נשים וקהילת הלהט"ב, למשל, הן קלפים מנצחים. הם נמצאים תחת מתקפה, אבל נושאי הדגל שלהם מנצחים וינצחו את המרחב. הם קלים לביטוי, לשיווק, חדים למסגור, מוצרים מצוינים. אך למרבה הצער, לא אלה הדגלים המרכזיים, בוודאי לא אלה המנצחים בבחירות. הימין ניצח למרות אבי מעוז, בהסתרה ובהתגוננות מפני שונאי הנשים בתוכו, לא בזכותם. הקלף המרכזי שמחנה הפשיזם כבש אתו את ישראל הוא שנאת ערבים במסגרת הסכסוך הטריטוריאלי באזורנו. וכאן המחנה שמנגד מוצא את עצמו כלוא.
מאז ומקדם האתגר הגדול במלחמת רעיונות הוא חידוד מסרים. בעידן הטוויטר והטיקטוק אין אפילו התחלה של סיכוי לרעיונות מורכבים. הימין המתנחלי עשה עבודת חריש עמוקה כדי להנחיל רעיון פשוט, חד וקולע: הערבים הם פיכסה. כל הצרות והפתרונות טמונים תחת "מוות לערבים" בסלוגנים מעודנים.
הרי כל הישראלים חגים סביב הציונות, תחושת הקורבנות ואבק הגנרלים. הלא אין דבר קדוש יותר משכול, חיילים ודגלי ישראל. אם כן, נביא אותם לקצה — נבנה מאחזים, נשנה סטטוס־קוו בהר הבית, נתקע אצבע בעין בערים מעורבות, נייצר עוולות ועימותים — ואת התוצאה נגיש לשמאלנים. כי ברגע שיגיעו תוצאות מעשיהם המטונפים, כשייפתח סבב מול עזה, או כשיהיה פיגוע, נפגוש שם שמאלנים פטריוטים, מלוכדים תחת גאווה ישראלית, קדושת צה"ל וזיקפה לאומית. כולם ייאלצו להצטרף ולחזק, וחוזר חלילה. זו מלכודת גאונית.
בעולם מתוקן היינו פוגשים אותם הרבה קודם. כי הרבה לפני הזעם הקולקטיבי של המחנה על הופעת האורח של בן גביר והאקדח ערב הבחירות, פרויקט הטיהור האתני בשייח ג'ראח התנהל במלוא עוזו בלי שאיש איתגר אותו, בוודאי לא נלחם בו. כי לא הוסט אפילו מבט קטנטן לטירוף שהמתנחלים יוצרים בערים מעורבות, עד שנציגיהם הפוליטיים כבשו את מסך הטלוויזיה בשידורי מהפכה מתוך לוד המעשנת ועכו המדממת. כי מחנה שלם הפקיר כמעט לחלוטין את המאבק המהותי במפעלי הרשע של הפשיזם, והוא מגלה את קיומם רק בשלבי התוצאה, המתיחות הביטחונית או הפיגוע.
לקסם הזה נדרש דבר אחד: ויתור על העליונות. אל מול הפשיזם גם לנו יש רעיון עגול, פשוט, חד ונהיר: שוויון
החדשות הטובות הן, שאפשר להיחלץ מהמלכודת. דווקא עכשיו, מתוך תהומות הייאוש, יכולים לצמוח. לקסם הזה נדרש דבר אחד: ויתור על העליונות. אל מול הפשיזם גם לנו יש רעיון עגול, פשוט, חד ונהיר: שוויון. ואנחנו מניפים אותו לא רק כלפי נשים ולהט"בים, אלא דווקא בסוגיה הכי מרכזית בישראל — הפלסטינים. לא עוד רעיונות גבוהים של "אני תומך בפתרון שתי המדינות", אלא הכרה מלאה בהיותם בני אדם כמונו, בחוסר הצדק כלפיהם, בעוולות היום יומיות שנעשות להם בשמנו, ולא תאמינו — גם בזכות ההתנגדות שלהם. ויתור על העליונות מסלק את כל התירוצים. עַם תחת כיבוש נהנה מהזכות להתנגד. בכל מקום אחר בעולם אנחנו מבינים את זה היטב, בלי מורכבות והסתייגות.
דופן מרכזית בחומות השיח שהימין הפשיסטי כלא בהן את מתנגדיו היתה הממלכתיות. שהלא אם המדינה היא אתה, ואתה הוא המדינה, יקשה עליך לוותר על המנטרות הלאומיות. עליך להצדיע לדגל, לנשק מדים, לשווק במודע או שלא את העליונות היהודית במרחב. הגיע הזמן להתעורר. זה נגמר. הממלכה כבר איננה שלנו. היא נכבשה בידי כוחות פשיסטיים. זה הזמן לחשוב כמו מתנגדי משטר. מתנגדי המשטר החדשים אינם נלחמים בעבור "שפיות" וניהול תקין, הם מייצגים מחנה שוויון על־מלא, העשוי ללא חת ועומד לערער את בסיס יסודות העליונות היהודית.
במחנה השוויון אין נעמדים דום כשיש מלחמה בעזה, לא מהססים לעמוד לצד רופא ערבי כי אולי נתן עוגה למחבל, ולא מחפשים ערביי מחמד שיצטרפו לממשלת נטיעות בנגב.
אמרו עלינו "אנרכיסטים"? אין טעם לשכנע כי שום פעיל סולידריות לא עשה כלום לחייל בחברון, אלא נשיב בפשטות: החיילים לא צריכים להיות שם. קראו לך "תומך טרור"? בכבוד, חזור אחרי בקול: אני תומך טרור גאה. לא כי מישהו תומך באלימות חלילה, אלא כי על הכינוי הזה העמיסו את כל חוסר הלגיטימציה של האדם הפלסטיני. מחנה השוויון מבחין בין פגיעה באזרחים לחיילי צבא כיבוש.
מצאת את עצמך מתפתל במנטרות סטייל "אני תומך בשלום, אבל ביטחון ישראל מעל הכל" ו"נו נו נו פלסטיני, ככה לא נראית התנגדות"? ברכות, אתה משתייך אליהם. צא ממחננו, אין לנו שום דרך לנצח אתך, וגם לא סיבה. מחנה השוויון החדש מציע חבילה שלמה של צדק, אחווה, זכויות אדם וישראליות, שאינה מבוססת על עליונות אתנית. והוא גם ינצח.
ולסיום גילוי נאות: הכותב דרוש לחקירה בחשד להסתה בשל ציוץ העושה הבחנה בין פגיעה בחפים מפשע לפגיעה בחיילים, והוא זקוק לאחים לצרה, או אם תרצו, אחים לתקווה.
