אני לא זה שאיבד את הדרך. היסטורית, התנועה הציונית היא עוד תנועת התיישבות קולוניאליסטית - ההבדל היחיד הוא שחלק מהיהודים כיום הם צאצאים של יהודים שהתגוררו בארץ לפני 2000 שנים ויותר. למעשה, זה כנראה נכון גם לגבי חלק נכבד מהפלסטינים. מדובר בהבדל חסר משמעות בהקשר המודרני של תנועות כאלה. קולוניאליזם התיישבותי הוא תמיד פסול - בארה"ב, בקנדה, באוסטרליה, בדרא"פ, בניו-זילנד, באירלנד - וכן, גם בפלסטין/א"י. אין ביהודים שום דבר "מיוחד" שהופך אותנו לבעלי זכות לבצע טיהור אתני של אוכלוסיה שלמה, לקדם מחיקת תרבות, הרס המוני ורצח המוני בשביל עליונות יהודית בארץ כזו או אחרת. אין לאף עם זכות כזו. אתה יכול לקשקש כמה שאתה רוצה על זה שאני מעריץ פעולות טרור פלסטיניות - זה עדיין יהיה שקר. אני מעריץ את הנחישות הפלסטינית להתנגד לטיהור האתני שהתנועה הציונית עושה בהם, גם אם למרבה הצער זה כולל מעשי רצח מתועבים. בדיוק כפי שאני מעריץ את הנחישות האוקראינית להדוף את הפלישה הרוסית למרות שיש בין הלוחמים שם ניאו-נאצים, בדיוק כמו שאני מעריץ את ההתנגדות האינדיאנית לקולוניאליזם הלבן למרות שבוצעו בשם ההתנגדות הזו מקרי רצח מזעזעים. יתרה מכך, אני מאמין שאתה מבין בדיוק על מה אני מדבר, כי אתה (קרוב לוודאי) מעריץ את ההתנגדות הציונית לאימפריאליזם הבריטי - למרות שחלק נכבד ממנה כלל רצח מזעזע של פקידים בריטיים וכמות לא נתפשת של אזרחים פלסטינים בלתי-מעורבים.קומוניסים כתב: ↑30 מאי 2022, 23:32 pelegs, תודה על המענה.
חלק מהדברים שכתבת קשים מאוד ומתכתבים מאוד עם הציטוט שהבאתי מכצנלסון (כתבת: "כל מעשה רצח שביצעו פלסטינים כנגד יהודים בא"י/פלסטין מאז קום התנועה הציונית (למעשה מאז שהיא החלה בפועל להשתלט על אדמות בתחילת המאה ה-20) מקורו בתגובה לקולוניאליזם הציוני" בהתאמה ל"וכל מה שעושה אויב־עמם, כל שוד וכל רצח וכל אונס ממלא את לבם רגש הערצה והתמכרות". וגם יחסך להתיישבות היהודית לעומת יחסך להתיישבות לא יהודית.)
נראה שהקושי שלך בתפיסת המציאות נוגע בדיוק לתפר שבין היהודי לציוני. מהדברים שלך די ברור איפה התבלבלת בדרך. אני מסכים על האבחנה בין יהדות לציונות ואני שמח לקרוא שאתה גאה ביהדותך (אם תשאל אותי זה הרבה יותר חשוב) אבל אם באמת תלמד את העובדות בלי לעשות שקר בנפשך, תגיע למסקנה ששגית בדרך ותחשב מסלול מחדש. הרי לאן הגעת בסוף? אתה יהודי גאה שמתנגד להיאחזות היהודים ביהודה. ולא רק זה, אלא מעודד לא-יהודים להיאחז ביהודה, ולא רק ביהודה אלא "בישראל כולה". כלומר: טעית בדרך. אם אתה בן אדם שמחפש את האמת, ותבחן את העובדות ההיסטוריות אתה תגיע למסקנה הזאת לבד.
תודה על הדגמה מצמררת לאן יכול להגיע "סילוף נפשי".
אימצת במאה אחוז את שפת-האויב ואתה מדקלם את טיעוניו.
הגעת עד לכדי הבנת רצח אחיך ואחיותיך שנרצחו בשם "המאבק לשחרור פלסטין מיהודים".
תתעורר
אני יהודי גאה שמתנגד לפשעים שנעשים בשמו. אני עומד יחד עם גרמנים גאים שהתנגדו לפשעים שנעשו בשמם, עם בריטים גאים שהתנגדו לפשעים האימפריאליסטים שנעשו בשמם, לצרפתים גאים שהתנגדו לפשעים שנעשו בשמם, לאמריקאים גאים שהתנגדו וכו'. מבחינתי הפלסטינים אינם האויב, הם הקורבנות של הקולוניאליזם הציוני. אני תומך במאבקם ולא רק שלא רואה בהם אויב אלא שותפי דרך להתנערות מהקולוניאליזם וכוח-נגד לאימפריאליזם המערבי. אתה יכול גם לקשקש כמה שאתה רוצה על זה שאני "מבין" את הרצח של אזרחים ישראלים ע"י פלסטינים למרות מה שכתבתי כמה וכמה פעמים בנושא, אבל גם זה לא ישנה את המציאות במאום.
שוב, אתה חוטא בהתעלמות מההקשר ההיסטורי. שאלת התשלומים שמקבלים אסירים פלסטינים היא טיפה בים של הסיפור הציוני. התרכזות בעניין זה היא-היא איבוד הריכוז בעניין. גם אם יכפילו וישלשו את התשלומים הללו זה לא יתקרב במאום לפשעים שהציונים ביצעו כלפי הפלסטינים, וזה בכלל לא עניין סימטרי: אין דין המתנגד לקולוניאליזם כדין המבצע קולוניאליזם. מי שבוחר לשפוט את שני הצדדים באותה המידה בוחר בצידוד בקולוניאליסט, חד וחלק.
ולכן אני אחזור על השאלה הבאמת מרכזית כאן: האם אתה מכיר מאבק היסטורי של עם אשר התנגד לקולוניאליזם ומחיקתו התרבותית מבלי לשפוך דם בלתי-מעורבים? אפילו מאבק אחד.
אתה לא תמצא דוגמאות כאלו, כי אין דוגמאות כאלו. כל מאבק כזה כלל רצח ודם, ועדיין בכללותו היה לגיטימי. המאבק ההודי בבריטים כלל הרבה מאד אלימות - והוא בכל זאת היה לגיטימי. התוניסאים התנגדו למתיישבים הצרפתים באופן שכלל גם הרבה מאד אלימות - ומאבקם היה לגיטימי. השחורים בדרא"פ התנגדו למתיישבים הבורים ואח"כ למשטר האפרטהייד שלהם, במאבק שבמהלכו הם שפכו הרבה דם "לבן" - וכמובן שמאבקם היה מאד לגיטימי (אפילו בנעים מסכים לכך). ובהתאם, הפלסטינים מתנגדים לקולוניאליזם הציוני בין היתר באמצעות אלימות. זה מצער - אבל לא מערער מהלגיטימיות של המאבק שלהם.
כל הכוח למעמד העובדים 
كل القوة للطبقة العاملة 
נגד הציונות, הריאקציה הערבית והאימפריאליזם
זה מציק לי, ואני חייב לענות להם. תוסיף לזה את העובדה שאין לי הרבה עבודה ואני גר די בחור (חור מקסים וחביב, אבל עדיין חור) - ובסה"כ מה שתקבל הוא שכשאני רואה אנשים כותבים דברים שגויים אני חש צורך כמעט בלתי-נשלט לענות להם. זה נכון לגבי הנושא הציוני/הפלסטיני, זה נכון לגבי חיסונים, זה נכון לגבי כל דבר אחר שיש לי עליו דעה מוצקת.
