זה לא במקום, זה במקביל.its-sick כתב: ↑24 נובמבר 2023, 08:49 https://www.haaretz.co.il/opinions/2023 ... be37ed0000
חנין מג'אדלה
במקום להתעסק בג'ודית באטלר וגרטה תונברג, תשאלו איך הגענו לכאן
בשבועות האחרונים יש אויבים גדולים וחדשים לישראל ולישראלים, שמתחרים באיום האיראני. לא חמאס, לא ג'יהאד, אלא מפגינים באירופה ובארה"ב, ברחובות, בקמפוסים, מול שגרירויות ישראל, עם סיסמה אחת שנואה במיוחד: "פרי פלסטיין", ובגרסתה הארוכה: "פרום דה ריוור טו דה סי, פלסטיין וויל בי פרי". אם חשבתם שהיא מוציאה רק ימנים מדעתם, טעיתם. היא משגעת גם את גדולי השמאלנים ואבירי זכויות האדם עד לפני 7 באוקטובר. הטענה בישראל היא, שזאת קריאה ברורה להשמדת מדינת ישראל, אנטישמיות טהורה.
ויש שלל תגובות ישראליות לסחף הפרו־פלסטיני הזה: הסברה ברשת, מאמרים מגחכים בעיתונים, מערכונים ב"ארץ נהדרת", קריקטורות, בדיחות על "אירופים/אמריקאים פריווילגים משועממים", שמרגישים בחוד החנית של מאבק שהם לא מבינים בו, ולכן גורמים נזק לפלסטינים; שהם לא יודעים איזה נהר זה בכלל; ושתיכף האיסלאם ישתלט על המדינות שלהם ויחריב אותן כמו שחמאס השתלט על עזה וניסה להחריב את ישראל. קוראים להם להתעורר ולהבין שישראל זה הטוב, לעומת חמאס והאיסלאם שהם הרוע.
בכנות, אני לא יודעת אם לכל המפגינים האלה יש משנה סדורה, אם הם בעד פתרון שתי מדינות או מדינה אחת. אולי הם אכן סתם אנטישמים, ואני לא מתכוונת לסנגר עליהם. אבל במקום להתעסק בכל מיני ג'ודית באטלר, אנג'לינה ג'ולי, גרטה תונברג, jewish voice for peace, השמאל העולמי וכל העולם ואחותו — הישראלים צריכים לשאול את עצמם: איך הגענו למקום הזה?
ובכן, בקלות. סיבוב קטן ברשתות החברתיות יספיק. שם אפשר להתרשם לרעה מסרטונים של נבחרי הציבור הישראלים שמתורגמים בגוגל טרנסלייט. דני דנון מציע גירוש מרצון לעזתים, איילת שקד מצפה ליום שבו ישראל תהפוך את חאן יונס למגרש כדורגל, עמיחי אליהו חושב שפצצת אטום על עזה זאת אופציה, לימור סון הר־מלך מתפללת לכיבוש הרצועה. יש עוד: סרטוני טיקטוק של חיילים בעזה צוחקים על הרעב של העזתים, מצלמים את עצמם מפציצים בתים כשברקע חייל על עמדת די־ג'יי מתזמן הפצצה עם הביט. והכי חשוב — הם רואים את התמונות המחרידות מעזה, אלו שלא משודרות בערוצים הישראליים.
זה רק מהחודש, אבל אפשר ללכת אחורה: בניית עוד ועוד התנחלויות, כיבוש בשטחים, מצור על עזה, הפצצות על עזה, דו"צ משקר, דו"צ שוב משקר וכו'.
בעשור וחצי האחרונים העולם צעד לעבר שיח על כיבוש, קולוניאליזם וזכויות אדם, בזמן שבישראל השיח הרווח במיינסטרים תקוע באם יש עם פלסטיני או אין. הנוער בעולם מתנגד למיליטריזם ולצבא, בעוד שבישראל בני נוער הולכים ימינה והופכים לגזענים ובורים יותר. זה המראה שמשתקף החוצה לעולם הליברלי: מדינה גזענית וכובשת, שהורגת פלסטינים באופן שיטתי כבר שנים.
אז אפשר לצחוק ולהתנשא על "פתיתי השלג" האלו כמה שרוצים. אבל הפתיתים האלה לא ייעלמו לשום מקום כי הם העתיד וישראל, מה לעשות, תקועה כבר יותר מדי זמן בעבר.
אפשר לדון על מה הביא אותנו למצב הזה, ואיך היה אפשר להמנע ממנו, אבל גם אם נדון ונגיע למסקנה, זה לא ישנה את העובדה שהמצב הזה קיים כרגע.
אנחנו במלחמה שהמטרה שלה קריטית למדינה. לא במובן של ״אם לא אז יכבשו אותנו״, זה לא יקרה, אבל זה כן אומר שהמדינה לא מסוגלת למנוע מתושבים באזורי הגבולות להשחט, וזה ישפיע על אופי ועתיד המדינה לחלוטין.
היה לנו אינסוף אפשרויות למנוע להגיע למצב הזה, ולא ניצלנו אותן, אבל אנחנו במצב הזה לצערי, וצריך לפתור אותו. ובשביל זה צריך גם לגיטימציה בינלאומית, וצריך בשביל זה להתנגד לאנשים מחו״ל שמפשיטים את המצב לטובים מול רעים, כאילו יש סיסמה שאם רק תממש אותה הכל יהיה כאן טוב יותר, להדגיש גם את הנרטיב שלנו בכל הסיפור. צריך גם להדגיש כמה הם מגוחכים כשהם מגוחכים (כמו הכתבת הזו בסקיי ניוז, שטענה שיחס האסירים המשוחררים לחטופים המוחזרים אומר שאנחנו לא מעריכים את חיי הפלסטינים).
וזה *במקביל* לזה שכן - צריך להתחיל לפעול לכך שאחרי המלחמה, המצב הזה לא יחזור, עם הדברים שכתובים כאן.