מילים וביטויים אופיינים לקיבוצים

[בעל(ת) האוב]

נדמה לי שבפורום הישן היה אשכול על זה וחשבתי שיהיה נחמד להחיות את הנושא.

גרילנדה
גוזניקים
חצרן
למפיונים
אקונום
כמו כן, לא יודע אם זה רק אצלנו או גם בקיבוצים אחרים - "תָרְס" למרס טורקי בשש-בש ששווה 3 נקודות (ואם מוציאים את כולם כשליריב יש עדיין אכולים, זה היה נקרא מרס כפול והיה שווה 4 נקודות).

שמענו פעם שבאחד הקיבוצים הקרובים אומרים "מגרוף" (מגב לרצפה) ו"עוגית" במקום עוגיה. אצלנו לא היו אומרים ככה.
"אני סופר עד אחד" שיש במבצע סבתא היה ביטוי מאוד שגור ונפוץ אצלנו עוד הרבה לפני שהסרט יצא.
המשחק שידוע (לפחות בחלק מהמקומות) בשם "חיי שרה" היה נקרא אצלנו "חוממו".

[בונדר]

מה זה למפיונים?

[בעל(ת) האוב]

מה זה למפיונים?

מעין לפידים (מהמילה lamp). היו מכינים את זה לחנוכה ובאים עם זה לחדר אוכל. זה בד"כ היה מקל עץ מרובע,
מעליו ריבוע דיקט בגודל 10X10 ס"מ, שבכל אחת מהפינות שלו היה מקלון עץ מרובע. ארבעת המקלונים היו עטופים מהצד בחומר כלשהו, לא זוכר בדיוק מה (אולי איזה סוג של בד?).
ובתוך זה על ריבוע הדיקט היו שמים נר.

[dino]

גם כל קיבוץ והכינוי לאותה מכולת מקומית.
ובנימה עצובה- זה זן הולך ונעלם, עם כל ההרחבות, מרבית הקיבוצים הופכים להיות משהו אחר. נשאר רק הטרחנות להסתכל בחשדנות על כל רכב שעובר, כאילו העמיס כמה בננות לא שלו ומי זה בכלל והרכילס. אבל זה בדרך כלל נשאר רק עם ליבת הקיבוץ ולא המרחיבים

[בעל(ת) האוב]

גם כל קיבוץ והכינוי לאותה מכולת מקומית.
ובנימה עצובה- זה זן הולך ונעלם, עם כל ההרחבות, מרבית הקיבוצים הופכים להיות משהו אחר. נשאר רק הטרחנות להסתכל בחשדנות על כל רכב שעובר, כאילו העמיס כמה בננות לא שלו ומי זה בכלל והרכילס. אבל זה בדרך כלל נשאר רק עם ליבת הקיבוץ ולא המרחיבים

אצלנו זה היה נקרא בעבר הרחוק "מרכול". אז עדיין לא היה שם מזון שהוא לא מזון יבש. כשפתחו חנות נפרדת גם לדברים האלה, קראו לזה מרכולית.
בהמשך איחדו את שתי החנויות ומאז לרוב קוראים לזה כלבו.

[Brilliant]

יש מילה ששמורה רק לקיבוצניקים ועל פי בדיקה שלי לכל הקיבוצניקים: מסקק או מסקקת לשדכן סיכות (כתבתי בקוף להקל בהבנה). רק בגיל 18 גיליתי ששאר העולם מחוץ לקיבוצים קורא לזה שדכן.

[בעל(ת) האוב]

יש מילה ששמורה רק לקיבוצניקים ועל פי בדיקה שלי לכל הקיבוצניקים: מסקק או מסקקת לשדכן סיכות (כתבתי בקוף להקל בהבנה). רק בגיל 18 גיליתי ששאר העולם מחוץ לקיבוצים קורא לזה שדכן.

נכון!

[רווי]

מסקקה?? מסייכת אם כבר

[סומך]

גם כל קיבוץ והכינוי לאותה מכולת מקומית.
ובנימה עצובה- זה זן הולך ונעלם, עם כל ההרחבות, מרבית הקיבוצים הופכים להיות משהו אחר. נשאר רק הטרחנות להסתכל בחשדנות על כל רכב שעובר, כאילו העמיס כמה בננות לא שלו ומי זה בכלל והרכילס. אבל זה בדרך כלל נשאר רק עם ליבת הקיבוץ ולא המרחיבים

אצלנו זה היה נקרא בעבר הרחוק "מרכול". אז עדיין לא היה שם מזון שהוא לא מזון יבש. כשפתחו חנות נפרדת גם לדברים האלה, קראו לזה מרכולית.
בהמשך איחדו את שתי החנויות ומאז לרוב קוראים לזה כלבו.

צרכניה!

ובמושב של המשפחה שלי קוראים לפסי האטה 'גדודיות'

[ארז שדה]

גם כל קיבוץ והכינוי לאותה מכולת מקומית.
ובנימה עצובה- זה זן הולך ונעלם, עם כל ההרחבות, מרבית הקיבוצים הופכים להיות משהו אחר. נשאר רק הטרחנות להסתכל בחשדנות על כל רכב שעובר, כאילו העמיס כמה בננות לא שלו ומי זה בכלל והרכילס. אבל זה בדרך כלל נשאר רק עם ליבת הקיבוץ ולא המרחיבים

אצלנו זה היה נקרא בעבר הרחוק "מרכול". אז עדיין לא היה שם מזון שהוא לא מזון יבש. כשפתחו חנות נפרדת גם לדברים האלה, קראו לזה מרכולית.
בהמשך איחדו את שתי החנויות ומאז לרוב קוראים לזה כלבו.

צרכניה!

ובמושב של המשפחה שלי קוראים לפסי האטה 'גדודיות'

גם בגבעתיים בשנות ה80 הייתה צרכניה

[dino]

איך קוראים לענף הצצה למתנדבות?

[בני12]

גם כל קיבוץ והכינוי לאותה מכולת מקומית.
ובנימה עצובה- זה זן הולך ונעלם, עם כל ההרחבות, מרבית הקיבוצים הופכים להיות משהו אחר. נשאר רק הטרחנות להסתכל בחשדנות על כל רכב שעובר, כאילו העמיס כמה בננות לא שלו ומי זה בכלל והרכילס. אבל זה בדרך כלל נשאר רק עם ליבת הקיבוץ ולא המרחיבים

אצלנו זה היה נקרא בעבר הרחוק "מרכול". אז עדיין לא היה שם מזון שהוא לא מזון יבש. כשפתחו חנות נפרדת גם לדברים האלה, קראו לזה מרכולית.
בהמשך איחדו את שתי החנויות ומאז לרוב קוראים לזה כלבו.

צרכניה!

ובמושב של המשפחה שלי קוראים לפסי האטה 'גדודיות'

צרכניה זה בעיקר במושבים, לא בקיבוצים.
וזה עם חולם ב-צ' ודגש ב-כ'

[Brilliant]

גם כל קיבוץ והכינוי לאותה מכולת מקומית.
ובנימה עצובה- זה זן הולך ונעלם, עם כל ההרחבות, מרבית הקיבוצים הופכים להיות משהו אחר. נשאר רק הטרחנות להסתכל בחשדנות על כל רכב שעובר, כאילו העמיס כמה בננות לא שלו ומי זה בכלל והרכילס. אבל זה בדרך כלל נשאר רק עם ליבת הקיבוץ ולא המרחיבים

אצלנו זה היה נקרא בעבר הרחוק "מרכול". אז עדיין לא היה שם מזון שהוא לא מזון יבש. כשפתחו חנות נפרדת גם לדברים האלה, קראו לזה מרכולית.
בהמשך איחדו את שתי החנויות ומאז לרוב קוראים לזה כלבו.

אצלנו זה היה הפוך - היה לנו מכולית וכל-בו (שכמובן לא היה בו ״הכל״, כי היו דברים גם במכולית), ואז איחדו אותם, וליצור המאוחד קראו בתחילה המכולית, כי זה היה במיקום הישן של המכולית, אבל אז לפני עשור וחצי שינו לזה את השם ל״מרכול״. אני, מתוך התעקשות דינוזאורית שמקדשת את העבר סתם כי הוא היה בעבר, קורא לזה המכולית.