Re: חדשות מהזווית הפלסטינית
נשלח: 05 ינואר 2022, 17:24
https://www.haaretz.co.il/news/educatio ... 1.10513885
טעות טכנית של ארכיון המדינה מגלה שמאחורי החלטה לצנזר מסתתרים שיקולי תדמית
מאת עופר אדרת
פורסם ב - 05/01/2022 12:32
שר החקלאות הראשון חשב ששוד תכשיטים חמור יותר מאונס ובן גוריון סבר שבמקרים מסוימים צריך למחות כפרים. שני המשפטים הללו הושחרו בפרוטוקול שהועלה באחרונה לאתר הארכיון, אך בשל תקלה, כל גולש יכול להסיר בקלות את ההסתרה. ארכיון המדינה: תקלה גרמה להופעת ההשחרות
אילו שיקולים עומדים מאחורי החלטה של ארכיון המדינה לצנזר מסמכים היסטוריים? רשמית, מדובר בהגנה על ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה או בשמירה על צנעת הפרט. אלא שלא מעט היסטוריונים שמעיינים בחומרים ארכיוניים, מניחים כי ידו של הצנזור עשויה להיות קלה על ההדק, ולהגן על אינטרסים אחרים כמו שמה הטוב של המדינה או תדמיתם של מנהיגיה.
הצצה אל מאחורי הקלעים של הצנזורה מספק מסמך ממלחמת העצמאות, שארכיון המדינה העלה לאחרונה לאתר שלו. המסמך הוא פרוטוקול של דיון שהתקיים ביולי 1948, ובו חברי הממשלה הזמנית דנים, בין היתר, בפשעי מלחמה שביצעו חיילים ואזרחים יהודים נגד ערבים. כמה משפטים מהדיון צונזרו בידי הארכיון, ונצבעו בשחור. ואולם, תקלה טכנית בהעלאת הקבצים גרמה לכך שניתן, בלחיצת עכבר, להסיר את ההשחרה ולחשוף את הטקסט שניסו להסתיר. שחור על גבי לבן.
מתברר כי שר החקלאות הראשון, אהרן ציזלינג, שהיה אחד מחותמי מגילת העצמאות, אמר ב–1948 כי הוא "יכול לסלוח על מעשי אונס" שביצעו יהודים בערביות. 74 שנים חלפו מאז, אך בארכיון המדינה סבורים עדיין שהציבור לא רשאי לדעת על כך. הנה הקטע המלא שנחשף כעת: "נאמר, שקרו מקרי אונס ברמלה. יכול אני לסלוח על מעשי אונס, אך לא אסלח על מעשים אחרים". הקטע הבא, שלא צונזר, מקבל כעת משמעות נוספת, ומסביר מה נחשב, בעיני השר, כחמור יותר מאונס: "כשנכנסים לעיר ומורידים בכוח תכשיטים מידי נשים ומצוואריהם — זה הענין חמור מאוד".
20 עמודים לאחר מכן, באותו הדיון, שוב צנזר ארכיון המדינה את אחד המשפטים. גם במקרה זה, בלחיצת עכבר ניתן להסיר את ההשחרה ולחשוף את המשפט המצונזר. הפעם הדובר היה ראש הממשלה דוד בן גוריון. בגרסה המצונזרת נכתב כי אמר: "אני נגד הריסת כפרים בסיטונות". כעת נחשף הקטע המלא. מתברר, כי לאחר מכן הוסיף: "אבל יש מקומות, שהיוו סכנה גדולה ומהווים סכנה גדולה, ואנו צריכים למחות אותם. אולם הדבר צריך להיעשות באחריות, מתוך שיקול קודם למעשה".
הפרוטוקול עלה לאתר לבקשת מכון המחקר "עקבות", שמתעד את הסכסוך הישראלי־פלסטיני ונאבק לחשיפת חומרי ארכיון היסטוריים מצונזרים בעלי חשיבות ציבורית ומחקרית. פרסומו מובא בהמשך למחקרו של ההיסטוריון אדם רז, איש "עקבות", שעוקב אחר פשעים שביצעו יהודים נגד ערבים במלחמת העצמאות, כפי שתיאר בכתבה שפורסמה לאחרונה במוסף "הארץ".
העובדה שארכיון המדינה בחר לצנזר את דבריהם של השר על אונס ערביות ואת קריאתו של ראש הממשלה "למחות כפרים", מעלה תמיהה: דברים ברוח דומה, כולל משפטים זהים ממש, פורסמו פעמים רבות במאמרים, בספרים ובמסמכי ארכיון שפתוחים לציבור. חיפוש מהיר ב"גוגל ספרים" מגלה כי את דבריו של השר ציזלינג על אונס הנשים אף ניתן לקרוא במלואם גם בקטלוג של תערוכה שהוצגה במוזיאון חיפה לאמנות, אשר נמצא על המדפים של כל הספריות הציבוריות הגדולות בארץ, ובכללן הספרייה הלאומית.
לצד הקטעים המצונזרים, שניתנים כאמור להסרה, יש עניין גם בעיון ביתר 50 עמודי הפרוטוקול שעלו כעת לאתר ארכיון המדינה. חריפים במיוחד הם דבריו של שר המיעוטים בכור שלום שטרית בעניין יחסם של יהודים לאזרחים הערבים בכפרים ובערים שנכבשו בידי צה"ל. הוא אמר כי היתה לו תקווה שבתור מיעוט, "שסבל במשך אלפי שנות גלות, נדע להעריך את המיעוטים ולקבוע יחס אנושי והוגן כלפיהם... תמיד הכרזנו שרצוננו לחיות בשלום עם הערבים, הכרזנו שבמדינתנו לא תהיה כל הפליה, גזעית או דתית, בין אזרח לאזרח". אלא שלדבריו, תקווה זו נגוזה: "לצערי עלי לציין, שכל מה שנעשה (וזה ידוע לכם יפה) אינו עשוי לעודד".
בהמשך הוא מתאר גירוש, הרס, ביזה ומעצרי שווא. "כולנו נדהמנו מהגילויים הראשונים של הפקרות ושוד, שהשתתפו בהם גם ציביליים (אזרחים)", השיב בן גוריון. "בעיקר היה הדבר ביפו ולפני כן בחיפה. השתתפו כל החוגים בלי יוצא מן הכלל. בירושלים השתתפו חוגים של מלומדים".
ראש הממשלה הוסיף עוד, כי לא רק הצבא חטא בכך. "אני מתנגד למייחסים את השוד אך ורק לצבא. הנגע עמוק הרבה יותר. חוטאים בזה טובי אנשינו. אנשים לא לוחמים שודדים לא פחות מהלוחמים. נדהמתי מתופעה זו. לא חשבתי שיהיה כך, אבל כך הוא", אמר. עם זאת, הוא סייג ואמר כי "ישנה הגזמה בהצלה העצמית" והדגיש, כי ההוראות הרשמיות של הממשלה אוסרות על מעשים אלה. הוא הוסיף ואמר, כי צה"ל "הרבה יותר הגון" ביחסו לאוכלוסייה האזרחית הכבושה מאשר "הרבה צבאות ותיקים". האמירה הזו דווקא לא צונזרה מעולם.
מארכיון המדינה נמסר: "ארכיון המדינה החליט על חשיפה ופרסום מלא של הסטנוגרמה, ללא כל השחרות וחיסיון של המידע בטקסט. תקלה טכנית הובילה להופעת ההשחרות - אותה התקלה שאפשרה גם הזזה שלהן ועיון בטקסט שמתחתן. ארכיון המדינה מקפיד ויקפיד לחסות רק מידע שהמחוקק קבע שיש מניע להצנעתו".
טעות טכנית של ארכיון המדינה מגלה שמאחורי החלטה לצנזר מסתתרים שיקולי תדמית
מאת עופר אדרת
פורסם ב - 05/01/2022 12:32
שר החקלאות הראשון חשב ששוד תכשיטים חמור יותר מאונס ובן גוריון סבר שבמקרים מסוימים צריך למחות כפרים. שני המשפטים הללו הושחרו בפרוטוקול שהועלה באחרונה לאתר הארכיון, אך בשל תקלה, כל גולש יכול להסיר בקלות את ההסתרה. ארכיון המדינה: תקלה גרמה להופעת ההשחרות
אילו שיקולים עומדים מאחורי החלטה של ארכיון המדינה לצנזר מסמכים היסטוריים? רשמית, מדובר בהגנה על ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה או בשמירה על צנעת הפרט. אלא שלא מעט היסטוריונים שמעיינים בחומרים ארכיוניים, מניחים כי ידו של הצנזור עשויה להיות קלה על ההדק, ולהגן על אינטרסים אחרים כמו שמה הטוב של המדינה או תדמיתם של מנהיגיה.
הצצה אל מאחורי הקלעים של הצנזורה מספק מסמך ממלחמת העצמאות, שארכיון המדינה העלה לאחרונה לאתר שלו. המסמך הוא פרוטוקול של דיון שהתקיים ביולי 1948, ובו חברי הממשלה הזמנית דנים, בין היתר, בפשעי מלחמה שביצעו חיילים ואזרחים יהודים נגד ערבים. כמה משפטים מהדיון צונזרו בידי הארכיון, ונצבעו בשחור. ואולם, תקלה טכנית בהעלאת הקבצים גרמה לכך שניתן, בלחיצת עכבר, להסיר את ההשחרה ולחשוף את הטקסט שניסו להסתיר. שחור על גבי לבן.
מתברר כי שר החקלאות הראשון, אהרן ציזלינג, שהיה אחד מחותמי מגילת העצמאות, אמר ב–1948 כי הוא "יכול לסלוח על מעשי אונס" שביצעו יהודים בערביות. 74 שנים חלפו מאז, אך בארכיון המדינה סבורים עדיין שהציבור לא רשאי לדעת על כך. הנה הקטע המלא שנחשף כעת: "נאמר, שקרו מקרי אונס ברמלה. יכול אני לסלוח על מעשי אונס, אך לא אסלח על מעשים אחרים". הקטע הבא, שלא צונזר, מקבל כעת משמעות נוספת, ומסביר מה נחשב, בעיני השר, כחמור יותר מאונס: "כשנכנסים לעיר ומורידים בכוח תכשיטים מידי נשים ומצוואריהם — זה הענין חמור מאוד".
20 עמודים לאחר מכן, באותו הדיון, שוב צנזר ארכיון המדינה את אחד המשפטים. גם במקרה זה, בלחיצת עכבר ניתן להסיר את ההשחרה ולחשוף את המשפט המצונזר. הפעם הדובר היה ראש הממשלה דוד בן גוריון. בגרסה המצונזרת נכתב כי אמר: "אני נגד הריסת כפרים בסיטונות". כעת נחשף הקטע המלא. מתברר, כי לאחר מכן הוסיף: "אבל יש מקומות, שהיוו סכנה גדולה ומהווים סכנה גדולה, ואנו צריכים למחות אותם. אולם הדבר צריך להיעשות באחריות, מתוך שיקול קודם למעשה".
הפרוטוקול עלה לאתר לבקשת מכון המחקר "עקבות", שמתעד את הסכסוך הישראלי־פלסטיני ונאבק לחשיפת חומרי ארכיון היסטוריים מצונזרים בעלי חשיבות ציבורית ומחקרית. פרסומו מובא בהמשך למחקרו של ההיסטוריון אדם רז, איש "עקבות", שעוקב אחר פשעים שביצעו יהודים נגד ערבים במלחמת העצמאות, כפי שתיאר בכתבה שפורסמה לאחרונה במוסף "הארץ".
העובדה שארכיון המדינה בחר לצנזר את דבריהם של השר על אונס ערביות ואת קריאתו של ראש הממשלה "למחות כפרים", מעלה תמיהה: דברים ברוח דומה, כולל משפטים זהים ממש, פורסמו פעמים רבות במאמרים, בספרים ובמסמכי ארכיון שפתוחים לציבור. חיפוש מהיר ב"גוגל ספרים" מגלה כי את דבריו של השר ציזלינג על אונס הנשים אף ניתן לקרוא במלואם גם בקטלוג של תערוכה שהוצגה במוזיאון חיפה לאמנות, אשר נמצא על המדפים של כל הספריות הציבוריות הגדולות בארץ, ובכללן הספרייה הלאומית.
לצד הקטעים המצונזרים, שניתנים כאמור להסרה, יש עניין גם בעיון ביתר 50 עמודי הפרוטוקול שעלו כעת לאתר ארכיון המדינה. חריפים במיוחד הם דבריו של שר המיעוטים בכור שלום שטרית בעניין יחסם של יהודים לאזרחים הערבים בכפרים ובערים שנכבשו בידי צה"ל. הוא אמר כי היתה לו תקווה שבתור מיעוט, "שסבל במשך אלפי שנות גלות, נדע להעריך את המיעוטים ולקבוע יחס אנושי והוגן כלפיהם... תמיד הכרזנו שרצוננו לחיות בשלום עם הערבים, הכרזנו שבמדינתנו לא תהיה כל הפליה, גזעית או דתית, בין אזרח לאזרח". אלא שלדבריו, תקווה זו נגוזה: "לצערי עלי לציין, שכל מה שנעשה (וזה ידוע לכם יפה) אינו עשוי לעודד".
בהמשך הוא מתאר גירוש, הרס, ביזה ומעצרי שווא. "כולנו נדהמנו מהגילויים הראשונים של הפקרות ושוד, שהשתתפו בהם גם ציביליים (אזרחים)", השיב בן גוריון. "בעיקר היה הדבר ביפו ולפני כן בחיפה. השתתפו כל החוגים בלי יוצא מן הכלל. בירושלים השתתפו חוגים של מלומדים".
ראש הממשלה הוסיף עוד, כי לא רק הצבא חטא בכך. "אני מתנגד למייחסים את השוד אך ורק לצבא. הנגע עמוק הרבה יותר. חוטאים בזה טובי אנשינו. אנשים לא לוחמים שודדים לא פחות מהלוחמים. נדהמתי מתופעה זו. לא חשבתי שיהיה כך, אבל כך הוא", אמר. עם זאת, הוא סייג ואמר כי "ישנה הגזמה בהצלה העצמית" והדגיש, כי ההוראות הרשמיות של הממשלה אוסרות על מעשים אלה. הוא הוסיף ואמר, כי צה"ל "הרבה יותר הגון" ביחסו לאוכלוסייה האזרחית הכבושה מאשר "הרבה צבאות ותיקים". האמירה הזו דווקא לא צונזרה מעולם.
מארכיון המדינה נמסר: "ארכיון המדינה החליט על חשיפה ופרסום מלא של הסטנוגרמה, ללא כל השחרות וחיסיון של המידע בטקסט. תקלה טכנית הובילה להופעת ההשחרות - אותה התקלה שאפשרה גם הזזה שלהן ועיון בטקסט שמתחתן. ארכיון המדינה מקפיד ויקפיד לחסות רק מידע שהמחוקק קבע שיש מניע להצנעתו".