השדים האדומים - פורום אוהדי הפועל תל אביב

לאחרונה התווספו למשק הבית שלי שני אוגרים (זכר ונקבה, אבל הם כ"כ דומים שאין להבדיל ביניהם).
אחד מהם (נקרא לו זביידי) הספיק לברוח כבר פעמיים - פעם אחת נתפס מיד, בפעם השניה נתפס רק אחרי יומיים של שוטטות מתחת לארונות נסתרים.
אני פונה לבעלי הניסיון מביניכם - אשמח לטיפים שיסייעו לאוגרים להגיע לגיל מופלג, ולהפוך לצוות מנצח.

נ.ב. לגבי הטיפ של 'לא להשאיר את המכסה של הכלוב פתוח' - כבר הופנם, תודה.

״מופלג״- הם חיים עד 3 שנים וזה לארג׳
כמו בנאדם בן 100.

יש סורי ויש סיבירי(גמד יותר)

כלוב גדול ככל הניתן
חייבים מספיק מצע עמוק כדי להתחפר
חייבים מבנה כלשהו(נעל, קופסא) כדי להסתתר
מים, אוכל, להקפיד שלא הופכים אותם לצעצוע

קביות או שרקנים זו חיה הרבה יותר ידידותית ומגניבה מאוגרים.

נחמן אש הפרויקטור כתב: ↑22 דצמבר 2021, 01:53 קביות או שרקנים זו חיה הרבה יותר ידידותית ומגניבה מאוגרים.

מבין מה אתה מתכוון
אבל צריך גם הרבה יותר לנקות, עושים הרבה יותר שתן

אין לי מושג אם אלו אוגרים או משהו אחר (כל החיות האלה נראות לי אותו הדבר, נו אופנס) - אבל הערוץ יוטיוב הזה מופיע לי בעמוד הבית כבר כמה חודשים, לא ברור לי למה:
https://www.youtube.com/c/KonaSuba
אולי יש בו טיפים.

עריכה: מסתבר שאלו שרקנים. אני עדיין חושב שזה הכל אותה חיה, אבל המציאות טוענת אחרת ¯/_(ツ)_\¯

תודה לעוזרים. בינתיים זביידי ברח מהכלוב בפעם השלישית, ושוב נתפס אחרי יממה וחצי של שוטטות בפינות נסתרות בבית.
אחרי תחקיר שב"ס שעשיתי, מסתבר שהוא בכלל לא ברח בגלל מכסה פתוח, אלא פשוט למד לטפס על סורגי הכלוב שלו, ולהידחף בין הסורגים עד שהוא בחוץ - בעודו מפקיר מאחורה את בת זוגתו השמנמנה שלא עוברת ברווח הזה.
כלוב חדש ומשודרג בדרך, אבל נוכח שאיפות החופש של זביידי, אני אצטרך לתרגל שחרור מבוקר שלו בתוך חדר סגור מדי פעם, כדי שייהנה לו ויפרוק לחצים.

ענק.
תמשיך לעדכן בבקשה

עדכון מהשטח לבקשת הקהל. מסתבר שאשתו של האוגר זביידי (קוראים לה אגם) לא הייתה סתם שמנה ורגועה יותר. היא פשוט הייתה בהיריון.
זה כנראה גם מסביר למה לזביידי היה כל כך בוער לברוח מהכלוב.
תגידו מזל טוב, נולדו 6 אוגרים קטנים, בהפתעה גמורה. אבא ואמא שלהם בני 4 חודשים גג. מתרבים כמו מכרסמים, האוגרים האלו.
בתכנון: ישיבת קבינט כדי לדון באמצעים להגבלת ילודה.

מה חשבת שיקרה כשקנית זכר ונקבה?
קיוית שאחד מהם להט"בי?

קפטן ג'ק כתב: ↑23 ינואר 2022, 17:05 עדכון מהשטח לבקשת הקהל. מסתבר שאשתו של האוגר זביידי (קוראים לה אגם) לא הייתה סתם שמנה ורגועה יותר. היא פשוט הייתה בהיריון.
זה כנראה גם מסביר למה לזביידי היה כל כך בוער לברוח מהכלוב.
תגידו מזל טוב, נולדו 6 אוגרים קטנים, בהפתעה גמורה. אבא ואמא שלהם בני 4 חודשים גג. מתרבים כמו מכרסמים, האוגרים האלו.
בתכנון: ישיבת קבינט כדי לדון באמצעים להגבלת ילודה.

קולולו!
מומלץ לוודא שההורים לא מנסים לכרסם גם אותם בימים הראשונים, במיוחד האבא.
לגבי הגבלת ילודה, שווה לבדוק את כיוון הסודה לשתייה במים...

קפטן ג'ק כתב: ↑23 ינואר 2022, 17:05 עדכון מהשטח לבקשת הקהל. מסתבר שאשתו של האוגר זביידי (קוראים לה אגם) לא הייתה סתם שמנה ורגועה יותר. היא פשוט הייתה בהיריון.
זה כנראה גם מסביר למה לזביידי היה כל כך בוער לברוח מהכלוב.
תגידו מזל טוב, נולדו 6 אוגרים קטנים, בהפתעה גמורה. אבא ואמא שלהם בני 4 חודשים גג. מתרבים כמו מכרסמים, האוגרים האלו.
בתכנון: ישיבת קבינט כדי לדון באמצעים להגבלת ילודה.

הפרדת כוחות
תן ותחלק חלק ותפריד בין זכרים לנקבות, כי אחרת ההכפלה היא כמו באומריקון. עוד שנה יהיו לך עשרות רבות(אחרי המתים שלא שרדו)
מניח שתצטרך לפחות שני כלובים כרגע(כאחול הנראה)

אל תשכח שבעדה האוגרית, נהוג שהאח שוכב עם האחות, האמא עם הבן והסבא עם הנכדים...

בני12 כתב: ↑23 ינואר 2022, 17:17 מה חשבת שיקרה כשקנית זכר ונקבה?
קיוית שאחד מהם להט"בי?

א. לא קניתי אלא קיבלתי
ב. היה ברור שזה יקרה, אבל הגיע במהירות מפתיעה ובלי הרבה סימנים חיצוניים (האוגרת היה שמנה יותר מהאוגר הזכר כבר מ-DAY ONE)

אתה מכיר את הקטע שאסור לגעת בתינוקות של אוגרים כשהם נולדים כן?

Shacham כתב: ↑24 ינואר 2022, 12:16 אתה מכיר את הקטע שאסור לגעת בתינוקות של אוגרים כשהם נולדים כן?

בוודאי. וגם לא להחליף להם את מצע הנסורת במשך שבועיים. כמה שיותר שקט לאמא ולגורים

עדכוני אוגרים אחרי זמן רב ללא עדכון - התפתחויות מרתקות בקנה מידה של טרגדיה תנ"כית או שייקספירית.
פרק א' - בסוף מבחירה ולאחר התייעצות עם המוכר בחנות החיות, החלטנו לתת לאבא אוגר (זביידי הברחן) להישאר עם אשתו היולדת. הוא אוגר סיבירי (ולא סורי אכזר), ושמנו להם הרבה מזון. וזה עבד. זביידי היה אב למופת, לא טרף אף גור, אלא סייע בגידולם ואפילו קצת דגר וחימם את ששת הקטנים. בשלב מסוים, קנינו עוד כלוב יותר מושקע ויוקרתי ומרווח, אך באחד הימים הראשונים התרחשה תקלה ובטעות ברגע של חוסר תשומת לב בין כל הגורים המתרוצצים ומטפסים, בטעות סגרתי את מכסה הכלוב על ראשו של אחד הקטנים שבדיוק הציץ החוצה. אשתי צעקה לי ומיד הרמתי את המכסה, אבל הגור הקטן (בצבע לבן - נולדו ) התהפך על גבו, פירכס קשות, והיה נראה שהוא ברגעיו האחרונים. (שלא לציטוט: אשתי דחקה בי להשליכו לפח לפני שהילדים יראו את המחזה העגום). אבל התעקשתי שאולי הוא יתאושש, ליטפנו אותו וטיפלנו בו קצת אקסטרה - והבחור לאט לאט השתקם. השתקם זו לא מילה, בהתחלה הוא צלע והיה עם עיניים סגורות מהטראומה, ואז הלך באיטיות, אבל אחרי בערך שבועיים - חזר לתפקוד מלא.
וזה כנראה מה שהציל אותו, כי בגלל נכותו הזמנית, הוא לא נמסר למשפחות שכנות או נמכר בחזרה לחנות החיות (כן כן, החנות קונה גורים תמורת 5 שקל לגור) כמו שאר 5 אחיו ואחיותיו. אחד מהם נמסר לשכנים ושם נטרף ע"י אוגרת סורית אכזרית. אז האוגר הלבן החל לרוץ בכלוב, כמו איזה פורסט גאמפ. רץ בטירוף. יותר מהיר מכל אוגר אחר ביקום. שיקום מופלא מהנכות שלו. ולכן הבן שלי קרא לו בשם 'רץ'.

פרק ב' - אמרתי שכל שאר אחיו ואחיותיו של רץ נמכרו, אך לא דייקתי. כי אגם האמא שוב המליטה בהפתעה, שני גורים. בנקודה זו החלטנו על הפרדת כוחות על מלא, אבל בגלל טעות טראגית נוספת, בטעות שמתי את אגם עם עצמה, ואת זביידי האבא עם הגורים. את זה גילינו רק בדיעבד. זביידי דגר עליהם אבל לא יכל להניק כמובן והם מתו. גילינו את הטעות כאשר אגם (בכלוב נפרד, שחשבנו שיש בו את זביידי) המליטה שוב. 6 גורים. גדלו לתפארת ונמסרו, למעט אחות אחת - נשכנית ופרועה, שהושמה בבידוד אחר כבוד בגיגית משלה. הכל היה טוב איתה, עד שהסתבר שלפני שהופרדה אף היא נכנסה להיריון וילדה שישיה. כלומר - תוך 4 חודשים בערך, זביידי ואגם הפכו לסבא וסבתא והעמידו בערך 20 צאצאים (ילדים או נכדים). הספק לא רע הייתי אומר. גם הגורים האלו וגם הקודמים גדלו היטב ונמסרו למשפחות בשכונה או נמכרו בחזרה לחנות החיות

פרק ג' - הטרגדיה התנכ"ית - זביידי ובנו הלבן והמהיר רץ גרו בכלוב המפואר ביותר, והסתדרו טוב זה עם זה. אב ובנו. האב כבר די שמן ואיטי, ובנו המהיר והפעלתן. בעוד אוגרים אחרים (כמו חצי-אחותו הנשכנית מהכלוב ליד) מנסים לפעמים לנשוך אצבעות אנוש, רץ מעולם לא נשך ולא היה אגרסיבי. הוא רק רץ במעגלים אינסופיים והיה ידידותי לבריות. ייחסתי את מזגו הטוב למכת הראש שקיבל בצעירותו. והנה, לפני כמה ימים, צעקות וצרחות אוגרים מהכלוב. רץ נושך ומסתער על אביו הזקן זביידי, אותו אב שדגר עליו ושמר עליו מכל משמר. ולא פעם אחת - רץ פשוט מכסח לזביידי את הצורה ומתעלל בו באופן עקבי. אין לנו כרגע דרך להפריד כוחות כי שני הכלובים האחרים תפוסים. הבן קם על אביו להורגו, ומונע ממנו מזון ושתיה. זביידי, שהיה פעם צעיר ומפואר, נראה כעת כולו מרוט ומפוחד, בקושי יוצא לסיבוב בכלוב (יש להן מין בית קטן שבתוכו זביידי מסתתר). רץ הטהור והחביב הפך לבן מטיל אימה, ולי אין פתרון. אני חושש שימיו של זביידי ספורים אם לא אבצע הפרדת כוחות. ובינתיים, בכלוב הבנות: אגם הסבתא גרה עם אחת הבנות שלה (שלא מסרנו) אבל אני חושב שזה בעצם עוד בן, שעיבר את אגם. בימים הקרובים נדע. אילא-אל-ליקא יא חבאיב, נשתמע בפרק הבא של טלנובלת אוגרים בע"מ!

האשכול הכי מוצלח בפורום בפער

ולחשוב שהייתי על סף להסכים לבת שלי שתגדל אוגר או שניים

אשכול מרתק!

מחכה לעדכון של מאי

עדכוני אוגרים לאור בקשת הקהל:
לא הרבה השתנה. כל האוגרים (5 במספר) בריאים ושלמים. בחודשים האחרונים נרשמו שלוש בריחות, כל הבורחים הוחזרו למקומם בשלום אחרי פרק זמן של יממה בערך, ללא התנגדויות.

היחסים הבינאישיים עדיין לא משהו. רץ (הבן) עדיין מטיל אימה על אביו זביידי, ולתקופה מסוימת גם לימור (הבת, בכלוב השני) הטילה טרור וכיסחה את אמא שלה אגם. מרוב צעקות ההורים המוכים הפכו צרודים (באמת)
הגעתי למסקנה שזה לא נוגע לרוע לב אלא פשוט תהליך טבעי בו הבן או הבת הופכים חזקים יותר, ורוצים לשלוט: לקבל גישה ראשונה לאוכל, להחליט מי ישן איפה, וכו'.

מתישהו לאורך הדרך, ישבתי עם הילדים ועשיתי הזמנה של כמה פריטים מעלי אקספרס: נדנדה לאוגרים, מחשק עץ עם פעמון מובנה לאוגרים, צינורות פלסטיק שקופים (סטייל מינהרת חמאס איכותית) לאוגרים, גשרון מעץ לאוגרים.
כל פריט כזה עולה בערך... המממ... שקל וחצי. ואז הבן הבכור שלי נעלב והתעקש להזמין לאוגרים גם בית עץ קטן. מה שלא עשיתי לא עזר, ואחרי בכי וכעסים נאלצתי להזמין לאוגרים גם את בית העץ, שהיה יקר משמעותית (בערך 20 שקל, ניכר שמחירי הדיור בעליה מטורפת!). והפלא ופלא, הסיני הרשלן שזה מקצועו ממש התרשל בעבודתו - הנדנדה לאוגרים התגלתה כמסוכנת והושלכה לפח. המשחקים לאוגרים התגלו בתור חסרי תועלת, החלקים השונים של מינהרת החמאס לאוגרים סירבו להתחבר זה לזה (ותאמינו לי - וואחד התאמצתי לחבר אותם). ורק הבית המיותר שהבן שלי התעקש להזמין ואני התעקשתי שהוא בזבוז כסף, התגלה כהצלחה מסחררת. אחרי שרץ מסיים להתנפל על זביידי ולנשוך אותו, שניהם נכנסים אל הוילה ונרדמים בשלווה.

בתכנית לאוגוסט: מפגש משפחתי המוני של חמשת האוגרים בתוך זירה מגודרת אחת על השטיח בסלון. איחוד משפחתי מרגש, אורגיה המונית, או רויאל ראמבל מטורף (זה התרחיש הסביר) - מי יודע?